בג"ץ 5938/11 גרמה לקו גאטנה נ. בית הדין המיוחד לגיור

השופט א' רובינשטיין:

א.

העותר (יליד 1971) הגיע מאתיופיה לישראל בשנת 1988, ולאחר נישואיו לאזרחית ישראלית (שאינה יהודיה) בשנת 1996 קיבל לראשונה רשיון ישיבה בארץ. בשנת 1997 החל העותר בהליך גיור, אשר מסיבות שונות לא הושלם - אף כי נאמר שגויר וטבל, אלא שתעודת הגיור ממתינה למסמך גירושין מאשתו החוקית (מכתב בית הדיון המיוחד לגיור מיום ט"ז בכסלו תשס"ג), ומסיבה זו לא הונפקה לו תעודת המרה. הוברר גם כי הוא שוהה בלתי חוקי, לענייננו די לציין, כי ביום 24.2.09 החליט בית הדין המיוחד לגיור, בהחלטה מפורטת ומנומקת, ולאחר דיון בהרכב מורחב, שהליך הגיור (אשר כאמור לא הושלם) "בטל ומבוטל", ועם זאת הומלץ לאפשר לעותר לפתוח בהליך גיור חדש. בעתירה שלפנינו מבקש העותר להורות לבית הדין המיוחד לגיור לבטל את החלטתו הנזכרת; וכן להורות למשרד הפנים (המשיב 2) להסדיר את מעמדו בישראל, בין על יסוד הליך הגיור שכנטען הושלם ובין מטעמים הומניטריים.

ב.

בתגובתם (מיום 12.7.12) הציעו המשיבים, נוכח הנסיבות הייחודיות, לאפשר לעותר לפתוח בהליך גיור חדש (בתוך 30 יום), וככל שכך ייעשה מתחייבים הם להימנע מהרחקתו מישראל עד 30 יום לאחר מתן החלטת בית הדין המיוחד. לגופה של עתירה נטען, בין היתר , כי יש לדחותה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת בית הדין המיוחד לגיור ובהינתן קיומו של סעד חילופי בדמות ערעור על החלטה זו לבית הדין הרבני הגדול (לפי כללי הדיון בבקשות לגיור, תשס"ו - 2006). ביום 15.7.12 התבקש העותר להשיב להצעת המשיבים. בתגובה (מיום 26.8.12) דחה העותר את המתוה המוצע. נומק, כי העותר אינו מוצא טעם בהגשת ערעור לבית הדין הרבני הגדול, "נוכח העובדה כי החלטת בית הדין המיוחד לגיור דנה בעניינו בהרכב מיוחד של דיינים וספק אם הרכב מיוחד של דייני בית הדין הרבני הגדול יהפוך [את] ההחלטה" (סעיף 5), וכן כי עד לבירור הערעור יוותר העותר בישראל מבלי שמעמדו יוסדר. הוזכר עוד, כי התבקשו סעדים כלפי המשיב 2 שעניינם הסדרת המעמד, הן בהתבסס על הליך הגיור שכבר התקיים והן מטעמים הומניטריים.

ג.

לאחר העיון אין בידינו להיעתר לעתירה. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי דינם של בתי הדין המיוחדים לגיור, כשם שאין הוא יושב כערכאת ערעור על פסקי דינם של בתי הדין הרבניים (בג"ץ 6591/11 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בירושלים

(לא פורסם); בג"ץ 3092/11 פלונית נ' פלוני (לא פורסם)). עוד

יש לזכור, כי הליך הגיור בו החל העותר לא הושלם כדין, ואף אם יש להצר על התמשכות ההליכים בעניינו, עיון בהחלטתו של בית הדין המיוחד לגיור (וליתר דיוק בארבע מתוך חמש חוות הדעת אשר צורפו לעתירה), מעלה כי עניינו של העותר נשקל בכובד ראש, כי לא כל הדיינים הביעו אותה עמדה, ובעיקר - כי השיקולים שנשקלו הם שיקולים הלכתיים המצויים בליבת מקצועיותו של בית הדין המיוחד לגיור (השוו בג"ץ 1814/09 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים (לא פורסם)). לא ניתן לומר איפוא, כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטת בית הדין המיוחד לגיור העשויים להצדיק התערבות מצד בית משפט זה. חשוב מכך, בודאי אין להידרש לעתירה המבוססת על טענות מסוג זה שעה שהליכי הערעור הקיימים בדין לא מוצו, רק מתוך הנחת העותר לגבי סיכויי ערעורו, הנחה שאיננו יכולים מכל וכל לקבל כעילה שלא לערער.

ד.

בכל הנוגע למשיב 2 נזכיר כי, ראש אחד של הטענות נוגע להסדרת המעמד בגין השלמת הליך הגיור - אך, כאמור, התהליך לא הושלם ואף הליכי ההשגה על אי השלמתו לא מוצו, וממילא מה לו לעותר כי ילין על המשיב 2; ראש שני של הטענות עניינו הסדרת מעמד מטעמים הומניטריים. ברם, גם בעניין זה לא מוצו הליכים. עיון בתגובת המשיב 2 לבקשה שהגיש העותר במסגרת עת"מ (מחוזי ירושלים) 909/02 (נספח 1 לתגובת העותר מיום 26.8.12) מעלה נכונות מסוימת מצדו לאפשר מיצויו של הליך זה (ובכלל זאת הימנעות מהרחקת העותר לתקופה של 60 יום), וגם אם יתכן כי פניה קודמת "נפלה בין הכסאות" (נספח 2 לאותה תגובה) אין הדבר מהוה עילה להתערבותו של בית משפט זה. הדרך להגשת בקשה מטעמים הומניטריים פתוחה בפני העותר, והוא הדין להליכי ההשגה העומדים לפניו, ככל שבקשתו לא תיענה לשביעות רצונו.

ה.

סוף דבר, אין בידינו להיעתר לעתירה שעניינה ביטול החלטת בית הדין המיוחד לגיור וחיוב המשיב 2 להסדיר את מעמד העותר בישראל. חזקה על המשיבים, כי אם יבחר העותר להיענות להצעתם הנזכרת, תהא דרך זו פתוחה בפניו גם לאחר דחיית העתירה. עם כל ההבנה לעותר, שהדרך המוצעת לו ארוכה ומורכבת, אין העתירה מגלה עילה להתערבות מצד בית משפט זה, וחזקה על העותר כי אין הוא מצפה בנסיבות שבית משפט זה הוא שיורה על גיורו. צו הביניים שניתן בהסכמה ביום 1.9.11 יעמוד על כנו עד ליום 29.9.12, על מנת לאפשר לעותר למצות את הדרכים הפתוחות בפניו.