פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
5968/20
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופטת ע' ברון
כבוד השופט ד' מינץ
העותר:
אחמד לידאוי
נ ג ד
המשיבים:
1. השר לביטחון פנים, גלעד ארדן
2. ממלא מקום מפכ"ל המשטרה, ניצב
מוטי כהן
3. משטרת ישראל - תחנת נצרת
4. מפקד תחנת המשטרה בנצרת, מני
בנימין
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
עו"ד עמראן חרבג'י
פסק-דין
השופט נ' הנדל:
העותר טוען כי מספר תלונות שהגיש למשטרת ישראל במהלך שנת 2019, בגין "איומים וסחיטה" כלפיו, נסגרו בטרם מוצתה החקירה הנדרשת – וכי טרם התקבלה הכרעה בערר שהגיש בעניין ביום 8.3.2020. לפיכך, הוא מבקש להורות למשיבים לנקוט פעולות חקירה נוספות (ולנמק את התנהלות החוקרים בעבר); לנמק "למה לא דנו בעררים שהוגשו"; ולהסביר מדוע "לא הסכימו לתת את כל חומרי החקירה לידי הסנגור עת דרש".
דין העתירה להידחות על הסף.
כאמור, מן העתירה עולה שהעותר הגיש "ערר על החלטה שלא להעמיד לדין" ביום 8.3.2020, וכי טרם התקבלה החלטה בערר זה. בנסיבות אלה, אין מקום להידרש לראשי העתירה המופנים כלפי מתכונת ותוצאות בירור תלונותיו של העותר על ידי משטרת ישראל, עובר למיצוי הליך הערר (והשוו, בג"ץ 3437/18 יגזיליאן נ' משטרת ישראל (12.12.2019)). אשר להעדר החלטה בערר, אזכיר שסעיף 65א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ), קובע כי "החלטה בערר לפי סעיף 64 תינתן ותימסר למתלונן על ידי בעל הסמכות להחליט בערר; החלטה כאמור, לענין עבירת מין או אלימות, מסוג פשע, תינתן ותימסר למתלונן עד תום שישה חודשים מיום הגשת הערר, ואולם בעל הסמכות להחליט בערר רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להחליט ולמסור את החלטתו כאמור במועד מאוחר יותר". מכאן שגם אם אניח שענייננו בעבירות אלימות כהגדרתן בחוק, הרי שטרם חלף המועד שקצב המחוקק לצורך הכרעה בערר – אשר הוגש, לדברי העותר עצמו, רק ביום 8.3.2020. הואיל והעותר לא התייחס לסעיף 65א לחוק, ולא הציג טעם מיוחד המחייב הכרעה מהירה יותר בענייננו, לפנינו עתירה מוקדמת שאין מקום להידרש לה (בג"ץ 8475/12 פלוני נ' קצין החקירות של משטרת ישראל
(6.1.2013)). על זאת אוסיף כי העותר נמנע מלצרף כמשיבים גורמים שהעתירה עשויה להשפיע עליהם במישרין – קרי, הנילון (או הנילונים) וגורמי הפרקליטות המוסמכים לברר את הערר, לפי סעיף 64 לחוק – וגם בכך יש כדי להוביל לדחיית העתירה על הסף (בג"ץ 9135/18 לרנר נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 7 (7.4.2019); בג"ץ 8267/11 הרשקוביץ נ' משטרת ישראל (11.7.2012)). אי צירוף הנילון חורץ אף את גורל ראשה השלישי של העתירה, העוסק בסוגיית העיון בחומרי החקירה (סוגיה שלגביה לא הוצגה החלטה כתובה מטעם המשיבים).
מטעמים אלה, העתירה נדחית, כאמור, על הסף – תוך שמירת טענות העותר לגופו של עניין, או כלפי התארכות פוטנציאלית של משך בירור הערר. אין צו להוצאות.
ניתן
היום, י"ד באלול התש"ף (3.9.2020).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט