בג"ץ 6047/99 אהרון הנגל נ. חברת קניונים נכסים ובניין בע"מ

בפני בקשה למתן ערובה אחרת במקום הערבון בסך 20,000 ש"ח שנדרשו המבקשים להפקיד, בגין ערעור שהגישו על החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את בקשתם להצהיר כי המשיבה הפרה חוזה שכרתה עימם למכירת מקרקעין.

בתצהירו של המבקש 1, התומך בבקשה, נטען כי המבקש 1 אינו עובד זה מספר שנים, וכי החל לסבול מהפרעות שונות בתפקוד הלב. לטענת המבקש, נוכח מצבו העגום אין באפשרותו להפקיד את הערבון.

כתחליף להפקדת הערבון מציעים המבקשים להמציא ערבות של צד ג' או שיוטל עיקול על זכויותיהם בנכס נשוא המחלוקת.

כן טוענים המבקשים כי סיכויי הצלחתם בערעור גבוהים.

המשיבה מתנגדת לבקשה ממספר טעמים: ראשית, המבקשים לא שילמו לה את ההוצאות שפסק בית המשפט קמא לטובתה בסך 15,000 ש"ח. שנית, טוענת המשיבה, כי המבקשים לא הוכיחו העדר יכולת כלכלית להפקדת הערבון וכי אין להם סיכויים טובים לזכות בערעור. לבסוף, מוסיפה היא, כי ההסדרים החלופיים המוצעים על ידי המבקשים אינם מהווים תחליפים ראויים להפקדת ערבון.

הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי, לרבות פרטים בדבר רכושו וחובותיו (רע"א 297/90, רביבו נגד בנק הפועלים , תקדין עליון 90(3) 1119).

בבקשה שבפני נמנעו המבקשים מהצגת פרטים מלאים אודות מצבם הכלכלי. ראשית, אין בבקשה פרטים כלשהם בדבר הכנסותיה ומצבה הכלכלי של המבקשת 2.

שנית, לא הובא פירוט בנוגע לרכושם הכספי של המבקשים או רכושם בעין, ורכוש בני משפחתם. כמו כן, המבקשים לא פירטו את הוצאותיהם השוטפות.

בהעדר הפירוט האמור, לא הונחה בפני תשתית ראייתית לטענה בדבר חוסר אונים מן הבחינה הכלכלית, המאפשרת לפטור את המבקשים מהפקדת ערבון.

זאת ועוד, המבקשים לא שילמו למשיבה את ההוצאות שנפסקו לטובתה בבית המשפט קמא בסך של 15,000 ש"ח, והלכה היא שדי בנימוק זה כדי להביא לדחיית הבקשה לפטור מערבון (ראו: רע"א 8192/98, רם נגד אררט חברה לביטוח בע"מ , תקדין עליון 99(2) 689).

מקום שהחיוב בהוצאות לא נפרע, גובר הצורך להגן על אינטרס המשיבים, שהוצאותיהם בערכאת הערעור יובטחו בבטוחה זמינה ויעילה בדמות ערבון המופקד בקופת בית המשפט (ע"א 1989/94, כונס הנכסים הרשמי נגד

ארוין זוסמן , תקדין עליון 95(2) 660).

באשר לערובות אותן הציעו המבקשים כתחליף להפקדת הערבון:

לעניין ערבות צד ג', צודקת המשיבה בטענתה כי לא נפרשה תשתית מספקת אשר תאפשר לקבוע כי ערבות זו יכולה להבטיח את הוצאותיהם כיאות. הנתונים היחידים שהובאו בפני נוגעים למשכורתו של הערב המוצע העומדת על סכום של 8,000 ש"ח לחודש. לא ניתנו פרטים מלאים לגבי מצבו הכלכלי הכולל של הערב, כגון: האם מצויים בידיו חסכונות או נכסים או שהוא מצוי בחובות (ראו: ע"א 5578/98, יעקב אוחיון נגד שמואל בלסקי , תקדין עליון 99(1) 670).

זאת ועוד, אם מצבו הכלכלי של הערב המוצע טוב, ובהתחשב בקרבת המשפחה בינו ובין המבקשים, הרי שיכולים הם לפנות אליו בבקשה שילווה להם כסף על מנת שיוכלו להפקיד את סכום הערבון הנדרש.

באשר להצעת המבקשים כי יוטל עיקול על המקרקעין נשוא הערעור, אני סבורה כי יש לדחות אף הצעה זו. הוצאות המימוש של נכס המקרקעין עשויות להיות גבוהות, ומימוש הנכס ידרוש נקיטת הליכים על ידי המשיבה. לכן עיקול שיוטל על הנכס אינו מהווה בטוחה זמינה ויעילה כערבון המופקד בקופת בית המשפט.

מאידך גיסא, אין כל מניעה שהמבקשים ישעבדו את נכס המקרקעין שברשותם כנגד קבלת הלוואה, אשר תשמש להפקדת סכום הערבון הנדרש, ובכך יעמדו בחובת הפקדת הערבון ולא יזדקקו לפטור.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

המבקשים יפקידו ערבון בסך 20,000 ש"ח תוך שלושים יום מקבלת החלטה זו.