בג"ץ 6106/18 פלוני נ. פלוני

השופט י' עמית :

1.

העותר, שאינו מיוצג, מבקש בעתירתו כי נורה לבית הדין הרבני הגדול לבטל את כל החלטות בית הדין האזורי בעניין צווי ההגנה שניתנו נגדו; וכן נורה על ביטול החלטות בית הדין הרבני הגדול הקשורות בחיובו בהפקדת עירבון בגין ערעורים שהגיש על בית הדין האזורי. בד בבד עם עתירתו, הגיש העותר "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע ומתן צו על תנאי", בה ביקש " ליתן עיכוב ביצוע וכן צו ביניים לכל החלטות שנתנו כנגד המבקש".

2.

דין העתירה להידחות על הסף, ועמה הבקשה לצו ביניים.

הלכה עמנו כי בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, וכי התערבותו מוגבלת למקרים חריגים ומיוחדים שבהם פסק הדין ניתן תוך חריגה מסמכות, סטייה מהוראות הדין או פגיעה בכללי הצדק הטבעי (ראו, בין היתר, בג"ץ 970/18 פלונית נ' פלוני , פס' 10 והאסמכתאות שם (6.6.2018)). המקרה דנן אינו נמנה על מקרים חריגים אלו, ולנוכח השתלשלות העניינים והתנהלות העותר, כפי שעולה, בין היתר, מהחלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 15.7.2018; מהפרוטוקולים של הדיונים שהתקיימו בבית הדין הרבני האזורי (מיום 16.4.2018 ומיום 13.6.2018); ומהחלטותיו

של בית הדין האזורי (מיום 29.3.2018 ומיום 29.4.2018) – אף איני סבור כי נגרם למבקש עיוות דין המצדיק את התערבותנו.

3.

בשולי הדברים, לא נעלם מעיניי כי הלכה למעשה, צו ההגנה שניתן נגד העותר המגביל את יכולתו לראות את ילדיו, עומד בתוקפו מזה מספר חודשים, מבלי שבפועל נערך דיון לגופו במעמד הצדדים. אמנם, הדבר נובע במידה רבה מהתנהלותו הבעייתית של העותר עצמו במהלך הדיונים שהתקיימו, כפי שעולה מהפרוטוקולים ומההחלטות שאוזכרו לעיל. אף לא למותר לציין, כי צו ההגנה הוצא בשעתו על ידי בית הדין האזורי על בסיס חומר שהוצג בפניו, ממנו עלה חשש ממשי לפגיעה בילדים מצד העותר. עם זאת, לנוכח חלוף הזמן, אציע לעותר להגיש בקשה מסודרת לבית הדין האזורי כי ישוב ויקיים דיון במעמד הצדדים בנושא צו ההגנה. חזקה על בית הדין האזורי כי ייעתר לבקשת העותר ויקיים דיון בנושא בהקדם.

4.

סוף דבר, העתירה נדחית, משלא התבקשה תשובה ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.