פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6278/19 יצחק בן נוב נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א

ניתן ביום

בקצרה

תכנון ובנייה · עתירה נגד צו הריסה מינהלי ועיכוב ביצועועתירה לבית המשפט הגבוה לצדק לביטול צו הריסה מינהלי או לעיכוב ביצועו, לאחר שהליכים קודמים נדחו בכל הערכאות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותר ביקש לבטל צו הריסה מינהלי או לעכב את ביצועו, לאחר שבקשותיו נדחו בכל הערכאות. בג"ץ דחה את העתירה על הסף, משאינו ערכאת ערעור על החלטות ערכאות אחרות או על החלטותיו שלו. נקבעו הוצאות בסך 1,000 ש"ח.

העובדות

בשנת 2018 הוצא צו הריסה מינהלי לעבודה שבוצעה ללא היתר בדירה. בקשת העותר לביטול הצו נדחתה בבית המשפט לעניינים מקומיים, הערעור נדחה במחוזי, ובקשת רשות ערעור נדחתה בבית המשפט העליון. העותר הגיש בקשות נוספות לעיכוב ביצוע שנדחו, ולבסוף הגיש עתירה לבג"ץ.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בג"ץ ידון בעתירה לביטול צו הריסה מינהלי או לעיכוב ביצועו לאחר שבקשות דומות נדחו בערכאות קודמות, לרבות בבית המשפט העליון

הלכות

  1. 1

    בג"ץ אינו ערכאת ערעור על החלטות ערכאות השיפוט ואינו מפעיל ביקורת ערעורית על החלטותיו שלו. המקרה אינו נמנה עם החריגים הנדירים, ולכן העתירה נדחתה על הסף.

    ״הלכה ידועה היא כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של ערכאות השיפוט השונות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • צו הריסה מינהלי
  • עיכוב ביצוע
  • צו ביניים
  • הוועדה המקומית לתכנון ולבניה
  • ערכאת ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

6278/19

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופטת ע' ברון

כבוד השופטת י' וילנר

העותר:

יצחק בן נוב

נ ג ד

המשיבים:

1. הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א

2. מיכאל אהרון ( מפקח בניה)

3. עודד גבולי

(מהנדס עיריית

ת"א)

עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים

בשם העותר:

עו"ד יניב כהן

פסק-דין

השופטת י' וילנר:

1.

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר כי נורה על ביטולו של צו הריסה מינהלי מיום 14.3.2018, אשר הוצא ביחס לעבודה שבוצעה ללא היתר בניה כדין בדירה המצויה במקרקעין הידועים כגוש 6962 חלקה 41 (להלן: צו ההריסה ). לחלופין מבוקש כי נורה על עיכוב ביצועו של צו ההריסה עד שישלים העותר את הליכי הרישוי הנדרשים, וכן כי יינתן צו ביניים המורה על עיכוב ההריסה כאמור עד למתן הכרעה בעתירה. כן מעלה העותר בעתירתו טענות עקרוניות שונות באשר להתנהלותה של המשיבה 1, היא הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בתל אביב.

2.

צו ההריסה הוצא, כאמור, ביום 14.3.2018, והעותר הגיש לבית המשפט לעניינים מקומיים בקשה לביטולו, אשר נדחתה בהחלטה מיום 1.11.2018, וכן נדחתה בקשה לעיכוב ביצועה של החלטה זו למשך ששה חודשים (בב"נ 58764-04-18; כב' השופטת ע' יעקובוביץ ). ערעור על החלטה זו נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 15.5.2019 (עתפ"ב 6582-03-19; כב' השופטת העמיתה מ' סוקולוב ), ובקשת רשות ערעור על פסק הדין האמור נדחתה אף היא בהחלטת בית משפט זה אשר ניתנה ביום 16.6.2019 (רע"פ 3778/19; כב' השופט י' אלרון ).

העותר לא אמר נואש ושב והגיש בקשות שונות שעיקרן עיכוב ביצועו של צו ההריסה – הן לערכאות קמא, והן לבית משפט זה – אשר נדחו בזו אחר זו (ראו, בין היתר, השתלשלות ההליכים המתוארת בהחלטת כב' השופט י' אלרון מיום 15.9.2019); מכאן העתירה שלפנינו.

3.

דין העתירה להידחות על הסף.

הלכה ידועה היא כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהן של ערכאות השיפוט השונות, וודאי שאינו מפעיל ביקורת ערעורית על החלטותיו-שלו (ראו: בג"ץ 2080/19 אבולפיה נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (1.7.2019); בג"ץ 4580/19 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי , פסקה 2 (7.7.2019); בג"ץ 4589/19 גולדין נ' בית המשפט העליון , פסקה 6 (9.7.2019)). המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים הנדירים המצדיקים חריגה מהלכה זו, ואף לגופם של דברים, לא מצאתי בטענות העותר כל טעם מבורר לשנות מן ההחלטות שניתנו בעניינו.

4.

סוף דבר: העתירה נדחית ועמה הבקשה למתן צו ביניים.

העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,000 ש"ח.

ניתן היום, כ"ה באלול התשע"ט (25.9.2019).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בג"ץ 5350/21מוחמד מחאגנה נ. שר המשפטיםפסק-דין

הלכות

  1. 1בג"ץ אינו ערכאת ערעור על החלטות ערכאות השיפוט ואינו מפעיל ביקורת ערעורית על החלטותיו שלו. המקרה אינו נמנה עם החריגים הנדירים, ולכן העתירה נדחתה על הסף.