ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 6323/95
בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' אנגלרד
המערער ת : המכללה לחינוך-סמינר הקיבוצים
על ידי ב"כ עו"ד עירית גל
נגד
המשיב ה : עירית תל-אביב
על ידי ב"כ עו"ד דורית קרני
ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו מיום 19.7.95 בהפ'
346/94 שניתן על ידי כבוד השופט
א' גורן
פסק דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
1.המערערת (להלן: המכללה) היא מוסד חינוכי שהוכר כמוסד המתנהל ללא כוונת רווח, ואשר על כן פטור מתשלום ארנונה לפי פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן: הפקודה).
2.עירית תל-אביב-יפו גבתה מהמערערת מאז 1980 תשלום בעד פינוי אשפה לפי סעיף 27(א) לחוק העזר לתל-אביב (שמירת הסדר והנקיון), התש"מ1980- (להלן: חוק העזר) והחל מ1988- גבתה היא אגרת שירותים על-פי חוק העזר לתל-אביב-יפו (שמירת הסדר והנקיון) (תיקון) התשמ"ט1988-, (להלן: התיקון).
3.יצוין, כי לטענת המכללה גובה העיריה ממנה הן אגרת פינוי והן אגרת שירותים. מצב זה תמוה הוא, שכן אגרת השירותים החליפה את אגרת הפינוי ולא ברור מכוח מה נגבות השתיים אם אכן כך הוא. בכל מקרה, סעיף 27(א) המקורי והמתוקן קובעים כי החיוב יהיה בגובה שליש מהארנונה הכללית.
המכללה אינה תובעת השבת כספים שנגבו ממנה בעבר. תביעתה היא לפסק-דין הצהרתי, צופה פני עתיד. לפיכך, אין עומדת על הפרק שאלת השבה ואין אני נדרשת לשאלה אם בכלל ועד כמה ניתן לדרוש השבת כספים ששולמו בנסיבות כאלה, גם אם הוראת החיקוק לפיה שילמו, בטלה.
4.השופט קמא דחה את התביעה מחמת שיהוי, שכן, המכללה פנתה לבית המשפט רק בשנת 1994, ארבע עשרה שנים לאחר חקיקת חוק העזר המקורי ושש שנים לאחר חקיקת התיקון ובמשך כל אותן שנים שילמה המכללה את האגרה ללא מחאה.
על כך הערעור שלפנינו.
דין הערעור להתקבל.
5.אף שחלפו שנים ארוכות מאז חקיקת חוק העזר, אין מקום לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי. בית משפט זה אמר את דברו בשאלת השיהוי כאשר עמדה על הפרק טענה לאי חוקיות של פעולת הרשות או של דבר חקיקה, בפסיקה שיצאה מלפניו. בבג"צ 170/87 אסולין ואח' נ' ראש עיריית קרית גת ואח' , פ"ד מב(1) 678 (להלן: עניין אסולין), נדונה הטלת היטל ארנונה על-ידי רשות מקומית, כאשר - לפי הטענה - היתה ההוראה לגביית הארנונה בלתי חוקית בעליל. הרשות העלתה טענת שיהוי ובית משפט זה דחה טענה זו, בקובעו כי
עבור הזמן מאז נולדה העילה אין בו, כשלעצמו, כדי להוות שיהוי וכי שיהוי בהגשת עתירה, אינו חייב להכשיל עתירה שעילתה אי חוקיות של פעולת רשות. מוסיף בית המשפט (השופטת נתניהו) ואומר, כי אפילו לא העלה אותה הצד כלל, יעורר אותה בית המשפט ביוזמתו. בית המשפט קבע קריטריונים (בלתי ממצים) לבדיקת טענת השיהוי, לפיהם יש לאזן בין האינטרסים של הרשות, של הפרט הנפגע ושל כלל הציבור לשמירה על שלטון החוק.
"בהכריעו בטענת-שיהוי, על בית המשפט הגבוה לצדק לקחת בחשבון שלושה שיקולים: האינטרס של העותר בביטול הפעולה, האינטרס של המשיב בקיומה והאינטרס של הציבור בשלטון החוק. על בית המשפט לאזן בין אינטרסים אלה, תוך מתן משקל ראוי לכל אחד מהם. מטבע הדברים, שאיזון זה מותנה מעניין לעניין. ... לא הרי הפרה שהיא מיוחדת לעותר, כהרי הפרה המשתרעת על ציבור רחב; לא הרי הפרה הנעשית בתום לב; כהרי הפרה הנעשית שלא בתום לב. לא הרי הפרה שתוצאותיה חד פעמיות כהרי הפרה שתוצאותיה נמשכות; לא הרי הפרה שתוצאתה יחסית או נפסדות... הבחנות אלה, ורבות אחרות יילקחו בחשבון, ויאוזנו..." (השופט ברק (כתוארו אז) בעניין אסולין, בפסקה 5 לפסק דינו).
על רקע זה בחן בית המשפט את הפרשה שעמדה שם לפניו, והגיע למסקנה כי אין לקבל את טענת השיהוי על אף חלוף הזמן. אמנם, שם נדון הענין בפני בית משפט זה כבית משפט גבוה לצדק, אלא שהשקולים יפים גם לדיון בסוגיה במסגרת תובענה בבית המשפט המחוזי.
6.לא עולה מספק דינו של בית המשפט המחוזי כי הוא שקל שיקולים אלה על מנת לקבוע אם יש מקום לחסום את תביעת המכללה עקב שיהוי.
סוף דבר, בהעדר נסיבות מיוחדות, לא ידחה בית המשפט מחמת שיהוי תובענה למתן פסק-דין הצהרתי על בטלות חוק עזר עירוני, הצופה פני עתיד.
7.אשר על כן, מציעה אני, לבטל את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ולהחזיר את התיק אליו על מנת שישמע את התביעה לגופה. כמו כן מציעה אני לחייב את המשיבה לשלם למערערת הוצאות בסך 15,000 ש"ח.
ש ו פ ט ת
המשנה לנשיא ש' לוין:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופט י' אנגלרד:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינה של כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן.
ניתן היום, י"ג באדר תשנ"ח
(11.3.98).
המשנה לנשיא ש ו פ ט
ת ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
95063230.
J04