פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
6369/01
בפני:
כבוד
השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופטת מ' נאור
העותר
:
יגאל
מזרחי
נגד
המשיבים
:
1.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב
2.
בית משפט השלום בתל-אביב
כב' השופט נויטל
3. אלברט כהן (משיב
פורמאלי)
4. פרקליטות המדינה
עתירה
למתן צו על-תנאי וצו ביניים
בשם
העותר
:
עו"ד אמנון זכרוני ואח'
בשם
המשיב 3
:
עו"ד מוטי פנציאס
פסק-דין
השופטת מ' נאור :
1.בבית משפט השלום בתל-אביב מתנהל הליך פלילי ממושך נגד העותר. מדובר בהליך סבוך שאין לנו צורך לעמוד על פרטיו. דיינו אם נציין כי על פסק דין שניתן בשעתו בבית משפט השלום במסגרת אותו הליך ערערו שני הצדדים לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי החזיר את התיק לבית משפט השלום. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי - נדחתה, וההליך בבית משפט השלום חודש. העותר תוקף בעתירתו "החלטת הבהרה" מסויימת (הנוגעת לפסק דין שניתן בערעור) שניתנה, לבקשת פרקליטות המדינה, על ידי בית המשפט המחוזי ביום 19.6.01, והחלטה נוספת שניתנה על ידי בית משפט השלום בעקבותיה ביום 1.7.01. הוא טוען כי החלטת ההבהרה ניתנה בחוסר סמכות ולכן החלטת בית משפט השלום ניתנה בחוסר סמכות אף היא. העותר טוען כי ההחלטות פוגעות בזכותו לערער ובזכותו להליך הוגן.
2.במסגרת עתירתו ביקש העותר צו ביניים נגד בית משפט השלום, שיורה לו להפסיק לדון בתיק הפלילי עד להכרעה בעתירה.
3.בתגובתה העלתה הפרקליטות טענת סף לפיה אין מקום להתערבותו של בית משפט זה בהליכים פליליים התלויים ועומדים. כל טענותיו של העותר דינן להתברר (כשיסתיים ההליך בבית משפט השלום) בערעור לבית המשפט המחוזי ובבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, והכל, כמובן, אם יהיה צורך בכך.
4.ניתנה לעותר אפשרות להגיב על טענת הסף ,
ולא מצאתי בתגובתו הארוכה תשובה של ממש לטענה זו.
5.הטענה לפיה לבית המשפט המחוזי לא היתה סמכות ליתן "החלטת הבהרה" ולכן אין בסיס להחלטתו של בית משפט השלום בעקבות החלטת ההבהרה, אין בה כדי להביא לידי התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק, תוך עקיפת המערכת השיפוטית הרגילה. כפי שנאמר בבג"צ 268/97 סולימאן נ' מ"י ואח'
(לא פורסם) בענין התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק בהליכים פליליים:
"... גם לו היה מדובר בטענה של חוסר סמכות עניינית, מסור העניין לשיקול דעתנו אם ראוי הוא שנתערב בעניין זה תוך עקיפת ערכאות המערכת השיפוטית הרגילה. הילכת בג"צ 583/87, פ"ד מא(4) 702, 702, לא קבעה שאנו חייבים לבחון כל טענה של חוסר סמכות של בית המשפט המועלית לפנינו, אלא העניין הושאר לשיקול דעתנו".
עתירה לדיון נוסף על פסק הדין האמור נדחתה: דנג"צ 779/97 סולימאן נ' מ"י ואח' (לא פורסם). הנשיא ברק קבע:
"פסק הדין נשוא העתירה לדיון נוסף אינו עומד בסתירה להלכות קודמות של בית המשפט העליון, אין חידוש ואין בו קשיות. פסק הדין מבטא מדיניות שיפוטית אותה אימץ בית משפט זה זה מכבר, מדיניות לפיה יימנע בית משפט זה, בשבתו כבג"צ, מהתערבות בהליכים פליליים המתנהלים בערכאות נמוכות. אכן, חריג בולט למדינות זו הוא כאשר מועלית טענה ממשית נגד סמכותו של בית המשפט הדן בהליך הפלילי. אולם גם חריג זה פורש מאז ומעולם באופן מצר. כך, לדוגמא, בבג"צ 398/83, אביטן נ' הרכב שלושה שופטים , פ"ד לז(3) 468, 467, עליו מסתמך העותר, מציין מ"מ הנשיא שמגר כי בית המשפט הגבוה לצדק יתערב במקרים בהם מתעוררת שאלה היורדת לשורש שאלת הסמכות. כדוגמא למקרים אלו מציין מ"מ הנשיא מקרים בהם מתעוררת סמכות בית משפט לשפוט חבר-כנסת הנהנה מחסינות דיונית או מקרים בהם חלה על הנאשם סמכות שיפוט של ערכאה פלילית מיוחדת, כגון בית דין צבאי".
ובהמשך הדברים:
"... ריבוי המצבים בהם עלולה להתעורר שאלה של חוסר סמכות אינו מאפשר קביעה קטגורית, כי כל מקרה ומקרה בו מועלית טענה מעין זו יצדיק, מניה וביה, את התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק. סוגיית ההתערבות וצדקתה מסורה להרכב הדן בכל עתירה ועתירה".
6.בבג"צ 6317/01 זאפט יחזקאל נ' כבוד השופט ש' טימן, ואח' (טרם פורסם), נקבע שבית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב במהלך משפט פלילי כאשר הערכאה הדיונית דחתה טענת "הגנה מן הצדק". דברים שנאמרו שם כוחם יפה גם לענין הטענה של "פגיעה בהליך הוגן", שאינה מצדיקה אף היא, בנסיבות הענין, התערבות של בית משפט זה.
7.סוף דבר: הענין נשוא העתירה אינו מצדיק התערבות של בית משפט זה בהליכים פליליים תלויים ועומדים.
8.אין אנו מחווים כל דעה על טענות העותר לגופן. טענותיו תתבררנה, כאמור, ובמידת הצורך, במסגרת הליכי ערעור.
9.אנו דוחים את העתירה על הסף.
ניתן היום, ד' בחשון התשס"ב (21.10.2001).
ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש
ו פ ט ת