פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6375/20 ועד בני הישוב הישן נ. הרכב שופטי בית השמפט הגבוה לצדק שפסק ב

ניתן ביום

בקצרה

אחר · עתירה לביטול פסק דין של בג"ץעתירה לביטול פסק דין שניתן בבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרים עתרו לביטול פסק דין של בג"ץ שדחה על הסף עתירה בעניין פטור גורף משירות צבאי לחברי קהילה. בית המשפט קבע כי פסק הדין ניתן בסמכות, וכי אי מתן אפשרות לתגובה לתגובת המשיבים אינו מצדיק התערבות. העתירה לביטול נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

העותרים, ועד בני היישוב הישן ושניים מחבריו, עתרו בעניין מתן פטור גורף משירות צבאי לחברי הקהילה. העתירה נדחתה על הסף בפסק דין קודם. העותרים טענו כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות ותוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם ניתן לבטל פסק דין של בית המשפט הגבוה לצדק שניתן בסמכות, מטעם של פגיעה בכללי הצדק הטבעי?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ככלל כערכאת ערעור על החלטות הערכאות המוסמכות, ובפרט על פסק דין שניתן בערכאה זו.

    ״הלכה מושרשת היא שככלל בית המשפט הגבוה לצדק איננו משמש כערכאת ערעור על החלטות הערכאות המוסמכות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העובדה שלא ניתנה לעותרים אפשרות להשמיע טענות או להגיש תשובה איננה מקימה כשלעצמה הצדקה להתערבות בפסק הדין, בפרט כשהעתירה נדחתה על הסף.

    ״העובדה שלא ניתנה לעותרים אפשרות להשמיע את טענותיהם בעל פה או להגיש תשובה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה לביטול פסק דין
  • בג"ץ
  • כללי הצדק הטבעי
  • ערכאת ערעור
  • סמכות
  • עתירה שנדחתה על הסף

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

6375/20

לפני:

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופטת ע' ברון

כבוד השופט ע' גרוסקופף

העותרים:

1. ועד בני היישוב הישן

2. יוסף אפשטיין

3. שלמה היימליך

נ ג ד

המשיבים:

4-1. הרכב שופטי בית המשפט הגבוה לצדק

שפסק בתיק בג"ץ 8283/18

5. ממשלת ישראל

6. שר הביטחון

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת:

עו"ד רנאטו יאראק

פסק-דין

השופטת ע' ברון:

1.

עתירה לביטול פסק דין שניתן בבית משפט זה ביום 9.8.2020 בבג"ץ 8283/18 ועד בני היישוב הישן נ' ממשלת ישראל (השופטים מ' מזוז , ד' מינץ ו- י' וילנר ) (להלן: פסק הדין ). במסגרת פסק הדין, נקבע כי יש לדחות על הסף את עתירת העותרים, ועד בני היישוב הישן – קהילה הנוהגת על פי משנתו הדתית של האדמו"ר מסאטמר – ושניים מחברי קהילה זו, בעניין מתן פטור גורף משירות צבאי לחברי קהילתם (לרבות הליכים מקדמיים הנוגעים לגיוס לצה"ל) מטעמים של אמונה ודת. זאת, בהינתן הקביעה שהעתירה איננה מגלה כל עילה להתערבות בסוגיה.

העותרים מסרבים להשלים עם פסק הדין, ועומדים על כך שזה ניתן בחוסר סמכות ותוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי – משלא התקיים דיון בעתירה ובמיוחד בנסיבות שבהן לא ניתנה כל החלטה בבקשתם להגיב לתגובת המשיבים, שלטענתם כללה טענות "לא-נכונות" שהטעו את בית המשפט.

2.

דין העתירה להידחות על הסף. הלכה מושרשת היא שככלל בית המשפט הגבוה לצדק איננו משמש כערכאת ערעור על החלטות הערכאות המוסמכות, לא כל שכן כאשר עסקינן בפסק דין שניתן בערכאה זו – והעותרים לא הציגו טעם מבורר לסטות מכך (ראו והשוו: בג"ץ 5073/20 גרוסמן נ' בית המשפט העליון , פסקה 3 (28.7.2020); בג"ץ 1846/20 מכלוף נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 6 (10.3.2020)). תקנה 5 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ "ד-1984 (להלן: התקנות ) קובעת במפורש כי לבית משפט זה נתון שיקול דעת אם לזמן את העותר לדיון בעתירתו, ומכאן ברי כי פסק הדין ניתן בסמכות; ובכל הכבוד, העובדה שלא ניתנה לעותרים אפשרות להשמיע את טענותיהם בעל פה או להגיש תשובה לתגובת המשיבים איננה מקימה כשלעצמה הצדקה להתערבות בפסק הדין – בפרט בהינתן שלא עומדת להם זכות קנויה בדין לעשות כן (ראו: תקנות 5 ו-7(ב2) לתקנות) ומדובר בעתירה שנדחתה על הסף.

העתירה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה לעתירה, אין צו להוצאות.

ניתן

היום, י"ג בתשרי התשפ"א (1.10.2020).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בג"ץ 554/20צבי אלעזר שישא נ. שר הביטחוןפסק-דין
  • בג"ץ 8191/21ועדת החקירה האזרחית- ועדת העם בע"מ נ. ראש הממשלההחלטה

הלכות

  1. 1בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ככלל כערכאת ערעור על החלטות הערכאות המוסמכות, ובפרט על פסק דין שניתן בערכאה זו.
  2. 2העובדה שלא ניתנה לעותרים אפשרות להשמיע טענות או להגיש תשובה איננה מקימה כשלעצמה הצדקה להתערבות בפסק הדין, בפרט כשהעתירה נדחתה על הסף.