בג"ץ 8283/18 ועד בני היישוב הישן נ. ממשלת ישראל

השופט ד' מינץ:

1.

בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים, ועד בני היישוב הישן ושניים מחברי קהילת היישוב הישן (קהילת סאטמאר), כי נוציא צו על-תנאי המורה למשיב 2, שר הביטחון, לנמק מדוע לא יפעיל את סמכותו מכוח סעיף 36(1) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן: חוק שירות בטחון ) ויעניק צווים הפוטרים את כל המשתייכים לחברי קהילת היישוב הישן בארץ ישראל משירות צבאי ומנטילת חלק בכל הליך גיוס לפי חוק שירות בטחון מטעמים של דת ואמונה. זאת שכן בני הקהילה, ככלל, אינם מתגייסים לשירות צבאי, ואינם מעוניינים לשתף פעולה עם הליכי רישום ובדיקה כלל, אף לא לצורך מתן פטור ספציפי.

2.

ביום 2.8.2020, לאחר דחיות רבות שנבעו, בעיקר, מתקופת הבחירות המתמשכת, הגישו המשיבים תגובה מקדמית לעתירה. בתגובתם עמדו המשיבים על כך שהסדרי גיוס בני הקהילה החרדית נקבעו לאורך השנים על ידי הדרג המדיני. בכל ההסדרים שנקבעו עד כה, לרבות הסדרים שנקבעו בחקיקה, נקבע כי חברי הקהילה החרדית יכולים לקבל דחיית שירות, אם מתקיימים לגביהם שורה של תנאים אישיים, ובכלל זה עמידה בתנאי סף, התייצבות לרישום ולבדיקות, הצגת אסמכתאות בעניין לימודים תורניים ועוד. מי שבמשך מספר שנים נדחה שירותו, ועמד בכלל תנאי ההסדר, ניתן לו פטור מלא מחובת שירות. בענייננו, ההסדר שמבקשים העותרים להחיל על בני קהילת היישוב הישן מקל במספר היבטים באופן מהותי ביחס להסדרים בעניין גיוסם של יתר בני הקהילה החרדית.

3.

עוד התייחסו המשיבים בתגובתם המקדמית לטענת העותרים כי יש לפטור אותם מחובת התייצבות בהליך הגיוס גם מטעמי מצפון, ולא רק מטעמי דת. בהקשר זה ציינו המשיבים כי מדיניותם מכירה, בנסיבות מסוימות, בהתנגדות מצפונית כללית לשירות בצבא כעילה לפטור מחובת השירות הצבאי. אולם, פטור מטעמי מצפון ניתן אך ורק לאחר בחינה פרטנית של בקשה כאמור על ידי הוועדה המייעצת לגורמים המוסמכים ליתן פטור. עילת פטור זו, המתייחסת לעניינים שבלבו של אדם מחייבת בחינה פרטנית של התקיימותה במבקש מסויים, ועל כן לא ניתן להעניק לעותרים, במצב הדברים הקיים, פטור גורף משירות צבאי רק בהסתמך על השתייכותם לקהילה מסויימת, ללא בחינה פרטנית. עוד ציינו המשיבים כי מדיניותם בקשר לפטור מטעמי מצפון אינה מכירה בהתנגדות מצפונית לחובת ההתייצבות להליכי רישום ובדיקה.

4.

דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה. הבסיס הנורמטיבי למתן פטור משירות צבאי מצוי בהוראת סעיף 36 לחוק שירות בטחון, הקובעת כך:

שר הבטחון רשאי בצו, אם ראה לעשות כן מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא-הגנה לישראל, או מטעמים הקשורים בצרכי החינוך, ההתיישבות הבטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים –

(1) לפטור יוצא-צבא או מיועד לשירות ביטחון שאינו יוצא-צבא מחובת שירות סדיר, או להפחית את תקופת שירותו;

(2) לפטור יוצא-צבא מחובת שירות מילואים לתקופה מסויימת או לחלוטין;

(3) לפי בקשת יוצא-צבא או מיועד לשירות בטחון שאינו יוצא-צבא, לדחות בצו, לתקופה שיקבע בו, את מועד ההתייצבות שנקבע לאותו אדם לפי חוק זה לרישום, לבדיקה רפואית או לשירות בטחון או להמשך שירות זה אם כבר החל בשירות.

באופן ספציפי לגבי חברי הקהילה החרדית, בעקבות פסיקות בית משפט זה נקבעו הסדרי פטור פרטניים בחקיקה (חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19)(שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ד-2014 וחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015 (להלן: פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון ) ). יוער, כי הסדרים אלה נקבעו כלא-חוקתיים על ידי בית משפט זה (בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת (12.9.2017)), אך נוכח מורכבות הסוגיה נדחה מעת לעת מועד בטלותו של פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון. בעת הנוכחית, מועד בטלותו נקבע ליום 16.9.2020.

5.

ולענייננו. על פי הדין הקיים, חברי קהילת היישוב הישן, עליה נמנים העותרים על פי הנטען, אינם זכאים לפטור משירות מעצם השתייכותם לקהילה. עניינם צריך להיבחן רק בהתאם להסדרים הכלליים החלים על גיוס לצה"ל, ובמקרים המתאימים בהתאם להסדרים החלים על בני הקהילה החרדית בכללותה. כפי שציינו המשיבים בתגובתם המקדמית, בהסדרים הקיימים ביחס לבני הקהילה החרדית נדרשים הנמנים עליה להתייצב לרישום ולבדיקות על מנת לקבל דחיית שירות. טענתם של העותרים כי על משיב 2 ליתן פטור גורף לבני קהילת היישוב הישן, מכוח סעיף 36(1) לחוק שירות בטחון, אין לה על מה שתסמוך. למשיב 2 שיקול דעת רחב בסוגיה האמורה, סוגיה מקצועית המצריכה התחשבות בשיקולים רבים, ועל כן גדר התערבותו של בית משפט זה בהחלטותיו למתן פטור תהא מצומצמת (והשוו: בג"ץ 3630/20 טופר נ' צבא הגנה לישראל , פסקה 12 (9.7.2020); בג"ץ 2210/14 כוכבי נ' צבא הגנה לישראל (27.3.2014); בג"ץ 2203/20 פודים נ' ראש אגף כוח אדם בצה"ל , פסקה 6 (22.4.2020)) . יתרה מכך, נקבע זה מכבר כי דחיית שירותם של תלמידי ישיבות צריכה להיעשות במסגרת חקיקה ראשית (בג"ץ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הביטחון , פ"ד נב(5) 481 (1998)).

6.

גם טענת העותרים כי יש ליתן לבני הקהילה פטור גורף מטעמים מצפוניים אינה מגלה כל עילה להתערבות. בהתאם למדיניות המשיבים, מנגנון מתן הפטור מטעמי מצפון מתבסס אף הוא על בדיקה פרטנית של מבקש הפטור (ראו: בג"ץ 2619/17 הס נ' שר הביטחון (28.6.2018)). מדיניות המשיבים למתן פטור מטעמי מצפון נבחנה על ידי בית משפט זה מספר פעמים לאורך השנים ונמצאה סבירה ומידתית (ראו, בין היתר: בג"ץ 7622/02 זונשיין נ' הפרקליט הצבאי הראשי (30.10.2002); בג"ץ 8771/08 ארלנק נ' שר הבטחון (31.3.2009); בג"ץ 2383/04 מילוא נ' שר הביטחון (9.8.2004); בג"ץ 5587/09 שבילי נ' שר הביטחון (28.7.2010)).

7.

כפי שציינו המשיבים, ברי כי פתוחה הדרך לפני העותרים 2 ו-3 להגיש בקשות פרטניות לדחיית שירות או למתן פטור משירות מטעמים מצפוניים.

העתירה נדחית. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ש"ח.