בג"ץ 638/99 חאתם אבו-זאידה נ. בית משפט צבאי לערעורים

השופטת ד' דורנר:

העותר הורשע בבית-המשפט הצבאי באזור חבל עזה בעבירות של חברות בהתאחדות בלתי מותרת, ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת , שינוי מסמך שהוצא על-פי תחיקת בטחון וקשירת קשר לביצוע פשע. נגזרו עליו שבע וחצי שנות מאסר, מתוכן ארבע וחצי שנים לריצוי בפועל, וכן הופעל במצטבר עונש מאסר על-תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו, כך שבסך הכל נגזר על העותר לרצות 74 חודשי מאסר בפועל.

על פסק-דין זה ערער העותר בפני בית-המשפט הצבאי לערעורים באזור יהודה ושומרון ובאזור חבל עזה (להלן: בית-המשפט לערעורים). הערעור הופנה כנגד ההרשעה בחלק מן האישומים וכן כלפי חומרת העונש. בית-המשפט לערעורים דחה בעיקרו את ערעורו של העותר על הכרעת-הדין, והערעור התקבל ביחס לשני עניינים בלבד: ראשית, הרשעת העותר בנסיון בלבד לשינוי מסמך שהוצא על-פי תחיקת בטחון; ושנית, קביעה כי הסכום, שאותו העביר העותר לאדם שגויס על-ידיו לפעילות בהתאחדות הבלתי-מותרת, עמד על סך של 3,000 דולר ולא על סך של 3,600 דולר. לאור דחיית עיקר ערעורו של העותר על הכרעת-הדין, ולנוכח חומרת המעשים שבהם הורשע, לא מצא בית-המשפט לערעורים מקום להתערב בחומרת העונש שהוטל על העותר ודחה חלק זה של ערעורו.

העתירה שבפנינו מופנית כנגד פסק-דינו של בית-המשפט לערעורים. לטענת העותר, קבלת ערעורו ביחס לשני העניינים שפורטו לעיל חייבה את בית-המשפט לערעורים לקבל גם את ערעורו ביחס לחומרת העונש ולהקל בעונש שהוטל עליו.

דין העתירה להידחות על הסף, שכן טענת העותר אינה מקימה עילה להתערבותו של בית-משפט זה בפסק-דינו של בית-המשפט לערעורים. מעבר לדרוש אף נוסיף, כי קבלת ערעורו של העותר ביחס לשני העניינים שפורטו לעיל אינה מפחיתה מחומרת המעשים שבהם הורשע הוא, ומעיון בפסק-דינו עולה כי בית-המשפט לערעורים איזן נכונה בין חומרתם של מעשים אלה לבין העונש שהוטל על העותר.

אשר-על-כן, העתירה נדחית.