בג"ץ 6444-23 בג"ץ 6444-23

1.עניינה של העתירה שבכותרת בסכסוך בין העותרים לבין המשיבה 2, נהריה כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ (להלן: האגודה השיתופית), המתנהל בבוררות בפני עו"ד מנחם גורדון, אשר מונה על ידי המשיב 1, סגן רשמת האגודות השיתופיות (להלן: סגן הרשמת), כבורר בסכסוך בין הצדדים. זאת, בהתאם לסעיף 52(2)(בב) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: הפקודה). הסעד המבוקש על ידי העותרים בעתירתם הינו ביטול החלטת סגן הרשמת מיום 22.6.2023, במסגרתה נדחתה בקשת העותרים להורות על פסילתו של עו"ד גורדון מלשמש כבורר בין הצדדים וכן נדחתה בקשתם לעיכוב הליכי הבוררות המתנהלים בין הצדדים.

2.עם הגשת העתירה ביום 28.8.2023, הוריתי כי המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ליום 15.10.2023.

3.ביום 26.9.2023 הגישו העותרים בקשה שהוכתרה על ידם כ-"בקשה דחופה לעיכוב הליכים". במסגרת בקשה זו ציינו העותרים כי בהליך הבוררות המתקיים ביניהם לבין האגודה, צפויים להתקיים דיוני ההוכחות בימים 10.10.2023 ו-15.10.2023. העותרים הוסיפו כי לאחר מתן החלטתי המורה למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירתם, הגישו העותרים הודעה מעדכנת בתיק הבוררות המתנהל בעניינם, ובה ביקשו כי דיוני ההוכחות הנ"ל יידחו עד למתן החלטה בעתירה דנן. ביום 21.9.2023 נדחתה בקשתם האמורה, ועל רקע זה מוגשת הבקשה דנן.

לשיטת העותרים, יש מקום לקבל את בקשתם משום שסיכויי העתירה טובים מהטעם שהם "מושתתים על עובדות מרכזיות שאינן במחלוקת ועל הוראות החוק ולהלכה בעניין הימצאות בורר בניגוד עניינים". עוד טוענים העותרים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, משום שאם יתנהלו דיוני החקירות בפני הבורר המכהן, ובעקבות העתירה דנן הוא יוחלף בבורר אחר, "יפגעו זכויותיהם באופן בלתי הפיך". עוד טוענים המבקשים בהקשר זה כי אם לא יעוכבו הליכי הבוררות עלול להינתן פסק בוררות בטרם יוכרע גורל העתירה דנן, ואז ימצאו עצמם העותרים בפני מעשה עשוי.

4.דין הבקשה להידחות. כידוע, "צד להליך בוררות המגיש בקשה לצו מניעה לעיכוב הליכי בוררות נדרש לעמוד בנטל מוגבר לשכנע כי סיכויי התביעה ומאזן הנוחות נוטים לזכותו, וכי למשקלם עוצמה ניכרת" (רע"א 1145/22 ח'זנה נ' חז'נה, פסקה 5 (9.3.2022)). לכך יש להוסיף כי העתירה דנן, מבחינת מהותה, הינה למעשה ערעור שני על החלטת בורר שלא לפסול עצמו, והרי הלכה היא כי: "אין הפנִייה לבית המשפט המוסמך בבקשה להעברת בורר מתפקידו מעכבת באופן אוטומאטי את המשך הליכי הבוררות אלא אם קבע בית המשפט או הבורר אחרת" (רע"א 5418/10 דז'לושינסקי נ' קליין, פסקה 18 (14.10.2010)).

אשר על כן, הנטל המוטל על העותרים בבקשה זו הינו כבד במיוחד, ולגישתי לא עלה בידיהם להרימו.

5.כאמור לעיל, בבקשתם טוענים העותרים כי קיום דיוני ההוכחות בפני הבורר יפגע באופן בלתי הפיך בזכויותיהם, בעוד שלשיטתם האגודה לא תפגע באופן ממשי מעיכוב ההליך. לדעתי, ההפך הוא הנכון: באם יתקיימו דיוני ההוכחות בפני הבורר, ולאחר מכן תתקבל העתירה ויוחלף הבורר, אין כל מניעה כי הבורר החדש שימונה יחליט לחזור על דיוני ההוכחות שהתקיימו בפני הבורר הקודם, ככל שיסבור שיש טעם והצדקה לדבר. לעומת זאת, קבלת בקשת העותרים תעכב עוד את התקדמות הליכי הבוררות, זאת שעה שעולה מהחלטת הבורר מיום 21.9.2023 כי עד למועד הנוכחי הגישו העותרים שלל בקשות שהיה בהן כדי לעכב את התקדמות ההליכים בעניינם.

כמו כן, נוכח העובדה שדיוני ההוכחות בתיק קבועים לימים 10.10.2023 ו-15.10.2023, ובנתון לכך שעל המשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה דנן עד ליום 15.10.2023, דומה כי חשש העותרים כי יינתן פסק בוררות בטרם יוחלט על גורלה של עתירתם איננו מבוסס, לפחות בשלב הנוכחי.

6.על רקע האמור לעיל, סבורני כי בנקודת הזמן הנוכחית מאזן הנוחות נוטה דווקא לטובת האגודה, וכי בנתון לנטל הכבד המוטל על העותרים כמוסבר לעיל, די בכך כדי להביא לדחיית בקשתם, וזאת אף מבלי להידרש לסיכויי העתירה.

יחד עם זאת, יודגש כי ככל שיחול שינוי נסיבות אשר יעורר חשש שאכן צפוי להינתן פסק בוררות בזמן הקרוב, או באם יוחלט, אחרי הגשת התגובה המקדמית, על העברת העתירה דנן לדיון בפני הרכב, פתוחה בפני העותרים האפשרות להגיש בקשה חדשה לעיכוב הליכים, וזו תיבחן בהתאם לנימוקיה ונסיבותיה.

סיכומו של דבר: הבקשה נדחית, משלא נתבקשה תשובה אין צו להוצאות.