פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6454/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקשת:
נאוה כהן
נ ג ד
המשיבה:
יעל ליברטי
בקשת רשות ערעור על פסק-הדין של
בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 30.6.02 בבר"ע 4162/02, שניתנה על-ידי כבוד
השופט מ' גל
בשם המבקשת: בעצמה
החלטה
המבקשת והמשיבה הינן שכנות, המתגוררות באותו הבניין. המשיבה הגישה לבית-משפט לתביעות קטנות בירושלים כתב-תביעה נגד המבקשת, בו תבעה לחייב את המבקשת לפצותה בשל התנכלויות מתמשכות כלפיה והוצאת דיבה, ובשל הפצת הדברים בשכונת מגוריהן ובמקום עבודתה של המשיבה.
בית-משפט לתביעות קטנות בירושלים (השופטת עירית כהן) קבע, כי מעשיה של המבקשת מהווים עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 וחייב אותה לשלם פיצויים בסכום של 5,000 ש"ח.
על פסק-דין זה הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בירושלים בקשת רשות ערעור. עיקר טענתה של המבקשת היה, כי בפסק-הדין של בית-המשפט לתביעות קטנות לא פורט ולו מקרה אחד בו פגעה המבקשת בשמה הטוב של המשיבה. בית-המשפט המחוזי בירושלים (השופט משה גל) דחה את בקשת רשות הערעור בקובעו, בין היתר, כי גרסתה של המשיבה התקבלה במפורש על-ידי בית-המשפט לתביעות קטנות.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, בגדרה חזרה המבקשת על טענותיה בפני בית-המשפט המחוזי.
דין הבקשה להידחות. שכן, היא אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינה הספציפי של המבקשת, אשר נדון בפני שתי ערכאות, והמצדיקה דיון בגלגול שלישי. מעבר לצורך אוסיף, כי משקבעה הערכאה הדיונית ממצאים שבעובדה, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאים אלה.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.
ניתנה היום, כ"ח בטבת תשס"ג
(2.1.03).
ש ו פ ט ת