בג"ץ 6507/18 יצחק ביטון נ. בנק ירושלים בע"מ

השופט נ' סולברג :

1.

העותר נתבע לדין במשפט אזרחי בבית המשפט המחוזי (ת"א (מחוזי ת"א) 21230-07-15). לאחר שניתן פסק דין, הגיש העותר לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הדין. בקשה זו נדחתה. על החלטה זו הגיש העותר בקשת רשות ערעור (רע"א 5956/18). בקשה זו נדחתה אף היא. העותר הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו; בקשתו נדחתה.

2.

העותר לא אמר נואש, והגיש את העתירה דנן, ובה מבוקש להורות על ביטול פסק הדין. לא נוכל להעתר למבוקש, שכן כלל נקוט בידינו, שבית משפט זה, כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו-עצמו כערכאת ערעור: "הלכה מושרשת היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות אחרות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים" (בג"ץ 5311/13 ואן קול נ' מדינת ישראל , פסקה 2 והאסמכתאות הרבות שם (6.8.2013)). טענותיו של העותר הן ערעוריות באופיין, מקומן בערכאה האזרחית שדנה בעניינו, ואין אפוא הצדקה להידרש להן במסגרתה של עתירה לבג"ץ.

3.

העתירה נדחית אפוא, ובנסיבות העניין החלטנו לעשות כן ללא צו להוצאות.