פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
653/14
לפני:
כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט נ' סולברג
העותרת:
א.ס.י.ב אחזקות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות – משרד
הפנים
2. ועדת המשנה להערות והשגות
3. נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
בע"מ
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרת:
עו"ד יפית חנני-שפיר
בשם המשיבים 1-2:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
בשם המשיבה 3:
עו"ד דוד כחלון; עו"ד גלית רובינשטיין
פסק-דין
השופט נ' סולברג:
עתירה להורות למשיבים לדון ולהכריע בהשגה שהגישה העותרת נגד תכנית לתשתית לאומית (להלן: תת"ל ) מספר 31 לשדרוג והרחבה של כביש מספר 2, ביחס לקטע של מחלף בית ינאי ואזור מתחם קניון M
הדרך.
עיקרי העובדות
1.
העותרת היא בעלת הזכויות בקניון M הדרך הממוקם לצד כביש מספר 2 בתחום המועצה המקומית עמק חפר. העותרת הגישה השגה נגד תת"ל 31, במסגרתה ביקשה כי יבוצע שינוי במערך הכניסה הקיים כיום מכביש 2 לכיוון הקניון שבבעלותה לצורך שיפור הנגישות למתחם. אל ההשגה צירפה העותרת חוות דעת הנדסית ובה שלוש חלופות לעריכת השינוי המבוקש. שלוש החלופות נדחו על-ידי נציגי חברת נתיבי ישראל, ובהמשך הגישה העותרת חלופה רביעית לשינוי הנגישות למתחם הקניון. לאחר מכן מונתה חוקרת לשמיעת הערות והשגות, ובדו"ח שכתבה המליצה על דחיית ההשגה. לדבריה: "מהות ההשגה הינה שיפור בכניסות למתחם כדי לאפשר תחרות הוגנת להבנתם עם שימושי קרקע מסחריים אחרים. טענה מסוג זה אינה מעניינה של תת"ל 31 העוסקת בתשתית לאומית בלבד ואין מתפקידה לשפר עמדות בכביש מישני. אופן החיבור לקניון אינו צורך לאומי ולכן ככזה אינו צריך להיות חלק מתת"ל 31. התכנית המוצעת איננה פוגעת ו/או משנה את הנגישות הקיימת לקניון. במידה וישנו צורך בכך מהיבטים כלכליים או אחרים ראוי שהדבר יבחן במסגרת הליך סטטוטורי נפרד ובאישור חברת נת"י. השינויים מבוקשים גם מטעמי בטיחות ונוחות נסיעה אולם על פי התכנון המוצע אין חשש לפגיעה ברמת השירות ו/או הבטיחות של משתמשי המערכת הראשית וזאת לאור השיפורים והשדרוגים המוצעים בכביש 2 הקיים הכולל הוספת רמפות בכניסה והרחבת נתיבים ועוד. את ההצעות של המשיגים לשינויים במערך הכניסה ניתן לבחון במסגרת התכנון המפורט לביצוע, ככל שימצא כי אין בהם הפרעה לזרימת התנועה ברמפת העליה למחלף ינאי ולשאר שימושי הקרקע באזור".
2.
בישיבה של ועדת המשנה להערות והשגות (להלן: ועדת המשנה ) מיום 21.10.2013 אומץ דוח החוקרת והוחלט להמליץ לפני הוועדה הארצית לתשתיות לאומיות (להלן: הות"ל ) על אימוץ הדוח ועל העברת התוכנית לאישור הממשלה. עוד באותו יום התכנסה הות"ל ואימצה את המלצות ועדת המשנה. בעקבות כך ובהתאם לסעיף 76(ג)(9) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 הועברה תת"ל 31 לאישור הממשלה. נגד ההחלטה לדחות את השגתה, הגישה העותרת את העתירה שלפנינו.
עיקרי טענות הצדדים
3.
לטענת העותרת, אימצה ועדת המשנה את דוח החוקרת מבלי שנערך דיון בהשגת העותרת ובכך נוצר פגם מהותי היורד לשורש ההליך, אשר מצדיק את ביטול ההחלטה. המלצת החוקרת לדחות את ההשגה היא החלטה הנגועה בחוסר סבירות. החוקרת נמנעה מלבחון את פרטי הדברים לגופם. אין מדובר בעניין נקודתי ושולי, אלא בהזדמנות לשיפור ולהסדרת הנגישות, ועל המשיבים להידרש לשינויים שהוצעו עוד בשלב אישור תת"ל 31. כיום קיים קושי תחבורתי בנגישות אל הקניון. קושי זה יוצר הפליה פסולה ופגיעה בשוויון אל מול עסקים אחרים הנמצאים באזור, ויש להסדיר את הסוגיה על מנת למנוע את המשך ההפליה.
4.
ועדת המשנה והוועדה הארצית לתשתיות לאומיות טענו מנגד כי יש לדחות את העתירה על הסף בהיותה מוקדמת. לטענתן, ההליך התכנוני בעניין תת"ל 31 טרם הסתיים ואין עילת התערבות בשלב זה. כל שהוחלט על-ידי הות"ל הוא להעביר את התוכנית לאישור הממשלה. התוכנית טרם אושרה על-ידי הממשלה, ואין מקום לביקורת שיפוטית בשלב הזה בעניינה. עוד נטען כי יש לדחות את העתירה גם לגופה. השגת העותרת נבחנה על-ידי החוקרת אשר המליצה על דחייתה באופן מפורט ומנומק. השגתה של העותרת אינה עוסקת בצורך לאומי, אלא בשיקולים מסחריים פרטניים של העותרת, ובצדק נקבע כי אין לעגן זאת במסגרת תת"ל 31.
5.
חברת נתיבי ישראל – החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (להלן: נתיבי ישראל ) טענה בתגובתה כי יש לדחות את העתירה על הסף בהיותה מוקדמת ובשל העדר עילת התערבות. לטענת נתיבי ישראל, טרם ניתנה החלטה סופית בבקשת העותרת. כל שנקבע הוא שהחלופה הרביעית שהוצעה על-ידי העותרת תיבחן בשלב התכנון המפורט. משטרם בא זמנו של התכנון המפורט, אין אפשרות מבחינה טכנית והנדסית להידרש לחלופה שהוצעה כבר בשלב זה. נתיבי ישראל הוסיפה עוד כי יש לדחות את העתירה גם מחמת העדר עילת התערבות, משום שהעתירה עוסקת בעניין צדדי של חיבור כביש משני שיאפשר גישה נוחה יותר לקניון. כפי שצויין בדוח החוקרת, נועדה תת"ל 31 לעסוק בתשתיות לאומיות ואין זה מתפקידה להורות על שיפור נגישות לפרוייקט ספציפי. התוכנית המוצעת בתת"ל 31 אינה פוגעת ולא משנה את הנגישות הקיימת כיום, וההחלטה להימנע מלדון בהשגה בשלב זה ניתנה כדין.
דיון והכרעה
6.
למקרא טענות הצדדים מזה ומזה, סבורני כי דין העתירה להידחות על הסף בהיותה מוקדמת. הלכה פסוקה היא כי עתירה המוגשת לבית המשפט לפני שהרשות המוסמכת קיבלה החלטה סופית לגוף העניין, היא עתירה מוקדמת ובית המשפט לא ידרש לה (ראו: בג"ץ 7636/10 חברת נקודת מוצא בע"מ נ' ראש ממשלת ישראל (28.2.2011)). בענייננו טרם ניתן אישורה של הממשלה לתת"ל 31. כל שנקבע על-ידי ועדת המשנה ועל-ידי הות"ל הוא להעביר את התוכנית לאישור הממשלה. "הכלל לפיו עתירה שהוגשה לפני שהרשות קיבלה החלטה לגופו של עניין דינה להידחות על הסף מחמת היותה מוקדמת, חל גם במקרים בהם נמסרה כבר לרשות המלצה אך הרשות טרם החליטה האם לקבל את ההמלצה או לדחותה" (ראו: בג"ץ 2467/07 התנועה להגינות שלטונית נ' ועדת הכנסת
(18.3.2007)). מכיוון שהתוכנית טרם אושרה, וממילא עוד לא הסתיים שלב ההליך התכנוני, אין להיעתר לבקשת העותרת לביטול ההמלצה.
7.
זאת ועוד: כפי שציינה חברת נתיבי ישראל בהרחבה בתגובתה, דו"ח החוקרת לא דחה את החלופה שהוצעה על-ידי העותרת לגופה. כל שנקבע הוא כי "אופן החיבור לקניון אינו צורך לאומי ולכן ככזה אינו צריך להיות חלק מתת"ל 31" . החוקרת הוסיפה וציינה כי את הצעת העותרת ניתן יהיה לבחון במסגרת התכנון המפורט. חברת נתיבי ישראל ציינה בתגובתה כי חלופה זו צפויה לידון בשלב התכנון המפורט. בנסיבות אלה, וכשממילא צפוי עניינה של העותרת לקבל מענה בשלב המיועד לו, איני מוצא טעם להידרש לטענות העותרת כבר בשלב זה. שערי בית המשפט פתוחים, וככל שתהיה לעותרת עילה לעשות כן, היא תוכל להגיש עתירה מתאימה לאחר שתינתן החלטת הרשות.
8.
העתירה נדחית אפוא בזאת . העותרת תשלם למשיבים 1 ו-2, וכן למשיבה 3, שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪.
ניתן היום, י"ח באייר התשע"ד (18.5.2014).
המשנָה לנשיא
ש ו פ ט
ש ו פ ט