פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 6662/05 ח'דיג'ה אסעד מחאמיד נ. שר הפנים - מר אופיר פינס

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · איחוד משפחות - מדיניות הממשלה וחוק הוראת השעהעתירה לבג"ץ בדבר סירוב לטפל בבקשה לאיחוד משפחות וצו ביניים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העותרת, אזרחית ישראל, עתרה לבג"ץ לקבלת רשיון ישיבת קבע לבן זוגה, תושב הרשות הפלסטינית, ולביטול חוק הוראת השעה. בית המשפט קבע כי כל עוד מדיניות הממשלה וחוק הוראת השעה בתוקף, אין לטפל בבקשה לאיחוד משפחות, ולכן העתירה והבקשה לצו ביניים נדחו על הסף. נקבע כי אם תחול שינוי במדיניות, תיפתח לעותרים האפשרות לחדש את בקשתם.

העובדות

העותרת, אזרחית ישראל, נישאה לעותר שהוא במקורו תושב הרשות הפלסטינית, ונולדה להם בת. בקשת העותרת לאיחוד משפחות הוגשה לאחר החלטת הממשלה מ-2002 שלפיה לא מטופלות בקשות חדשות לאיחוד משפחות. משרד הפנים השיב כי הבקשה סורבה לאור חוק הוראת השעה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה לקבלת רשיון ישיבת קבע לבן זוג תושב הרשות הפלסטינית בשל חוק הוראת השעה ומדיניות הממשלה?
  2. 2.האם יש לדחות את הבקשה לצו ביניים למניעת הרחקת העותר מישראל?

הלכות

  1. 1

    כל עוד מדיניות הממשלה וחוק הוראת השעה עומדים בתוקפם, לא ניתן לטפל בבקשת איחוד משפחות, ולכן העתירה נדחית על הסף

    ״לאור האמור, וכל עוד לא הוחלט אחרת, מדיניות הממשלה וחוק הוראת השעה עומדים בתוקפן״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    סירוב משרד הפנים לטפל בבקשה היה מוצדק בנסיבות שנקבעו, שכן אין הוא מוסמך להיזקק לעניין

    ״בנסיבות אלה צדק משרד הפנים כאשר סירב לטפל בבקשת העותרים, והשיב לפנייתם בכך כי אין הוא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • איחוד משפחות
  • רשיון ישיבת קבע
  • חוק הוראת השעה
  • תושב הרשות הפלסטינית
  • צו ביניים
  • מדיניות הממשלה
  • משרד הפנים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

6662/05

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט ס' ג'ובראן

העותרים:

1. ח'דיג'ה

אסעד מחאמיד

2. עיסא עבדאללה עיסא

נ ג ד

המשיבים:

1. שר הפנים -

מר אופיר פינס

2. משרד הפנים

עתירה לתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים

בשם העותרים:

עו"ד בדר אלדין אגבאריה

בשם המשיבים:

עו"ד אבינועם סגל-אלעד

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.עניינה של העתירה בבקשת העותרת, אזרחית ותושבת ישראל, ליתן רשיון ישיבת קבע לבן זוגה שהוא במקורו תושב הרשות הפלסטינית. כן נתבקש בית המשפט ליתן צו ביניים המונע את הרחקתו של העותר מישראל עד למתן הכרעה בעתירה. עוד מבוקש לקבוע כי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (להלן – "חוק הוראת השעה") הינו בטל.

2.העותרת והעותר נישאו זה לזו ביום 4.5.03 ומנישואין אלה נולדה להם בת ביום 20.7.04.

ביום 3.1.05 הגישה העותרת את הבקשה לאיחוד משפחות עם בעלה. ביום 31.1.05 קבלה העותרת מכתב ממשרד הפנים בו נאמר כי בקשתה סורבה לאור חוק הוראת השעה.

3.דין העתירה והבקשה לצו ביניים להידחות.

בקשת העותרים לאיחוד משפחות הוגשה לאחר החלטת ממשלת ישראל מיום 12.5.02 לפיה ממועד זה ואילך לא מטופלות בקשות חדשות לאיחוד משפחות. בעקבות מדיניות זו של הממשלה נחקק חוק הוראת השעה אשר תוקפו הוארך, והקובע כי בתוך תקופת תוקפו אין לטפל בבקשות חדשות לאיחוד משפחות.

בנסיבות אלה צדק משרד הפנים כאשר סירב לטפל בבקשת העותרים, והשיב לפנייתם בכך כי אין הוא מוסמך להיזקק לעניינם.

אשר להיבט העתירה הנוגע לחוקתיות חוק הוראת השעה, נושא זה נדון בבית משפט זה בהקשרו העקרוני בעתירות אחרות, וטרם נתקבלה בהן הכרעה (בג"צ 7052/03 ובג"צ 7102/03).

4.לאור האמור, וכל עוד לא הוחלט אחרת, מדיניות הממשלה וחוק הוראת השעה עומדים בתוקפן, ופועל יוצא מכך הוא כי לא ניתן לטפל בבקשתם של העותרים. דין עתירה זו להידחות על הסף וכמוה גם הבקשה לצו ביניים (השווה בג"צ 7466/05 ג'מאל נ' שר הפנים ; בג"צ 8916/04 טאבש נ' שר הפנים , בג"צ 7468/05, מסראווה נ' שר הפנים; ובג"צ 2431/05 אלרחים נ' משרד הפנים) . אין צריך לומר, כי אם בעתיד יחול שינוי במדיניות האמורה, תיפתח האפשרות בפני העותרים לשוב ולפנות לרשות המוסמכת ולחדש את בקשתם.

העתירה והבקשה לצו ביניים נדחים על הסף.

ניתן

היום, י"א באב תשס"ה (16.8.05).

ש ו פ ט ת ש ו

פ ט ת ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1כל עוד מדיניות הממשלה וחוק הוראת השעה עומדים בתוקפם, לא ניתן לטפל בבקשת איחוד משפחות, ולכן העתירה נדחית על הסף
  2. 2סירוב משרד הפנים לטפל בבקשה היה מוצדק בנסיבות שנקבעו, שכן אין הוא מוסמך להיזקק לעניין