פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
6770/10 - כ"א
בג"ץ
967/11
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
מבקש העיון:
עו"ד מור פינגרר ב"כ אבי בניהו
העותרים:
1. מפלגת התנועה הירוקה
2. ד"ר שיינס אורי
3. פרופ' אלון טל
4. ד"ר נח עפרון
5. יעל כהן פארן
6. איריס האן
7. ערן בן ימיני
נ ג ד
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. הוועדה המייצגת למינויים לתפקידים בכירים
4. יואב גלנט
בקשה לעיון בתיק בית המשפט
החלטה
מונחת לפניי בקשה לעיון בתיקי בית המשפט בעתירות שבכותרת. בבקשה נטען כי המסמכים המצויים בתיקים אלה רלוונטיים להליך אזרחי (תביעת לשון הרע) המתקיים בבית המשפט המחוזי מרכז, הקשור לפרשה נשוא העתירות שבכותרת. העותרים בבג"ץ 6770/11 הודיעו על הסכמתם לעיון המבוקש. גם המדינה אינה מתנגדת. לעומת זאת, המשיב 4 בבג"ץ 6770/10 (הוא העותר בבג"ץ 967/11) הודיע על התנגדותו לעיון, בטענה כי אין לו, למבקש העיון, עניין לגיטימי בעתירות שבכותרת, וכי אין יסוד לטענות המועלות בבקשת העיון. עוד נטען כי הבקשה לעיון בתיק היא בבחינת ניסיון פסול לגרור אותו לריב לא לוֹ.
דין הבקשה להתקבל.
בקשה לעיון בתיקי בית המשפט נבחנת על-פי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: התקנות ). תקנה 4 לתקנות מתווה מסלול תלת-שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראו ע"א 8849/01 סבוב נ' פז-גל חברה לשווק בע"מ , פ"ד נט(5) 385 (2005)). בשלב הראשון נבחנת השאלה אם העיון אסור לפי דין. בשלב השני נבחנת השאלה אם העיון מוצדק. בשלב זה נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, זאת לאור זכות העיון הנתונה לכל אדם, אשר נגזרת מעיקרון פומביות הדיון (ראו בג"ץ 1447/03 פנים להתחדשות יהודית לישראל נ' שרת החינוך (לא פורסם, 1.11.2004)). לפיכך, בעל דין המתנגד לעיון נדרש לעמוד בנטל לשכנע כי אין להתירו. "הכלל הוא אפוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים , פ"ד נה(2) 433, 437 (2000)). "מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע נובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"ץ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, עמרם מצנע , פ"ד נט(3) 714, 718 (2004)). בשלב השלישי , בהנחה שיש הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון.
בענייננו, אין טענה כי העיון בתיקים שבכותרת אסור על-פי דין. על כן, הנחת המוצא – הנגזרת כאמור מן העקרונות של פומביות הדיון וחופש המידע – היא שיש להתיר את העיון בתיקים, אלא אם הוצג טעם משמעותי ומבוסס השולל זאת. ודוק: הנטל הראשוני על מבקש העיון – להצביע על עניין לגיטימי לעיין בתיק (שהעיון בו אינו אסור על-פי דין) – אינו נטל כבד, למצער בהיעדר אינטרס מבורר העומד מנגד. בענייננו סבורני כי נטל ראשוני זה הורם, ולא מצאתי כי המשיב 4 הצביע על אינטרס כבד-משקל המצדיק למנוע את העיון תוך פגיעה בעקרון פומביות הדיון. מסקנה זו יפה אף לגבי הטענה הכללית בדבר חששו של המשיב 4 להיגרר לעניין לא לוֹ.
סיכומו של דבר – הבקשה לעיון בתיק מתקבלת. העיון יבוצע בתיאום עם מזכירות בית המשפט. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, י"א בכסלו
תשע"ב (7.12.2011).
גיא שני
ר ש ם