בג"ץ 6936/17 עו"ד יוגב חלפון נ. מדינת ישראל - משרד המשפטים

השופטת ע' ברון:

1.

העתירה שלפנינו מכוונת נגד פסק דינו מיום 26.3.2017 של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (השופטת א' חיות ) ברע "א 9169/16 ; וכן נגד החלטת בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) בתל אביב יפו (השופט ח' כבוב ) מיום 10.8.2017 בת"צ 38842-10-13.

2.

העותרים הם עורכי דין, שהגישו נגד המשיבים 6-4 בקשה לאישור תובענה כייצוגית, שבה נטען להטעיה בשנת 2013 של ציבור המשקיעים – בנוגע לסיכוייה של המשיבה 4 למצוא נפט בקידוח מול חופי אשדוד. העותר 1 הגיש את הבקשה הן בכובעו כתובע מייצג והן בכובעו כבא כוח מייצג, והעותרת 2 כבאת כוח מייצגת בלבד. ביום 26.10.2016 הורה בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) בתל אביב יפו (כבוד השופטת ד' קרת מאיר ) על קבלת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, ואולם בד בבד קבע כי העותרים אינם מתאימים לשמש כבאי כוחה של הקבוצה המיוצגת. נוסף על כך, בית המשפט המחוזי מינה את המשיבים 7 ו-8 כבאי הכוח המייצגים (להלן: החלטת המינוי ).

העותרים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטת המינוי (רע"א 9169/16), ובפסק דין מיום 26.3.2017, לאחר שהחליט לדון בבקשה כבערעור, קבע בית המשפט העליון (השופטת א' חיות ) כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי שלא למנות את העותרים כבאי כוח מייצגים. עם זאת, בית המשפט העליון סבר כי לא היה מקום למנות את המשיבים 7 ו-8 לתפקיד חלף העותרים, מבלי לקיים הליך מתאים שבמסגרתו יוכלו עורכי דין מעוניינים להציע את עצמם לתפקיד. משכך, הורה בית המשפט על ביטול מינויים של המשיבים 7 ו-8 כבאי כוח הקבוצה, והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון מחודש בשאלת המינוי (להלן: הערעור על החלטת המינוי ). בשלב הבא הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב ) על קיום הליך למינוי באי כוח מייצגים, לפי תקנה 10 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010. בתום ההליך – שכלל פרסום מודעה לציבור, קביעת מועדים להגשת בקשות, קבלת שמונה בקשות למינוי וניהול דיון בנושא – ביום 10.8.2017 הורה בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב ) על מינויים החוזר של המשיבים 7 ו-8 כבאי הכוח המייצגים (להלן: החלטת המינוי החוזר ).

בנימוקי החלטת המינוי החוזר, עמד בית המשפט המחוזי על כך שמצא את מרבית מבקשי המינוי כמשרדי עורכי דין מנוסים וראויים מבחינה מקצועית, ועל כן " שיקולי טובת הקבוצה ויעילות הדיון מטים את הכף לבחירת אותו משרד עורכי דין שהכיר ומכיר את הסוגיות המורכבות של ההליכים הנידונים "; ועוד נאמר כי מבחינה זו, למשיבים 7 ו-8 עדיפות על עורכי הדין הנוספים המבקשים את המינוי.

3.

בהתייחס לעותרים, במסגרת החלטת המינוי החוזר ציין בית המשפט המחוזי את הדברים הבאים:

"אציין כי עוה"ד יוגב ובתיה חלפון (העותרים-ע'ב') סירבו להשלים עם פסק דינו של בית המשפט העליון (בערעור על החלטת המינוי-ע'ב'), הגישו בקשה לביטול פסק הדין – בקשה שנדחתה, הגישו עתירה לדיון נוסף בפסק הדין אשר לא נתקבלה על ידי מזכירות בית המשפט מן הטעם שפסק הדין ניתן בדן יחיד (החלטת מזכירות עליה השיגו השניים השגה שנדחתה), לאחר מכן הגישו עתירה לבג"ץ בה הם העלו טענות שונות וביקשו לבטל את פסק הדין של בית המשפט העליון, שם קבע בית המשפט העליון (כב' השופט מזוז) כלהלן:

'עתירה זו דינה להידחות על הסף, ומוטב היה לו לא הייתה מוגשת מלכתחילה. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות אחרות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים [...] העתירה דנן אינה אלא ניסיון נוסף של העותרים לערער בדרכים לא דרכים על פסק דינו של בית משפט זה, ומשכך דינה להידחות [...]' ( בג"ץ 4844/17 חלפון נ' משרד המשפטים, פסקה 7 (4.7.2017)).

עוה"ד חלפון הגישו בקשה לעיון חוזר על החלטה זו של בג"ץ, בקשה שנדחתה אף היא ביום 16.7.2017. על אף ההליכים המפורטים לעיל ותוצאותיהם פנה עו"ד חלפון לבית משפט זה פעם נוספת בבקשה לעכב את הליך המכרז למינוי בא כוח מייצג חלופי בשבועיים זאת כדי לאפשר לו, כתובע מייצג, למצות זכויותיו להגיש ערעור כנגד החלטת השופטת קרת-מאיר, למותר לציין כי דחיתי בקשה זו על הסף (החלטה מיום 25.7.2017)."

4.

ביום 6.9.2017 הגישו העותרים את העתירה דנן, שבה הם עותרים כאמור לביטול פסק הדין בערעור על החלטת המינוי, וכן לביטולה של החלטת המינוי החוזר. בד בבד הגיש העותר 1 אף ערעור על החלטת המינוי החוזר (ע"א 6940/17); וכן בקשה לאיחודם של שני הליכים אלה עם הליך שפתח עוד קודם לכן – בקשה להגשת ערעור בזכות על החלטת המינוי (בש"א 6095/17). במסגרת העתירה שלפנינו טוענים העותרים כי החלטות בית המשפט המחוזי בעניינם (החלטת המינוי והחלטת המינוי החוזר) נגועות במניעים זרים, וכן כי מינויים של המשיבים 7 ו-8 כבאי כוח מייצגים "נתפר" על ידי שופטי בית המשפט המחוזי. העותרים מבקשים עוד כי נורה על מתן צו ביניים, המעכב את ביצוע ההחלטה בבקשת המינוי החוזר.

5.

העתירה שלפנינו במהותה אינה אלא ערעור על אותן החלטות שניתנו זה מכבר בעניינם של העותרים, ושלפיהן הם לא ישמשו בתפקיד באי הכוח המייצגים בתובענה שאושרה כייצוגית. ואולם, הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות אחרות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (בג"ץ 4844/17 עו"ד יוגב חלפון נ' משרד המשפטים (4.7.2017), המצוטט לעיל; בג"ץ 3224/14 פלוני נ' בית המשפט העליון בירושלים (8.5.2014)); לא כל שכן כערכאת ערעור מקבילה על החלטות של בית המשפט המחוזי. די בכך כדי להביא לדחייתה של העתירה על הסף, וממילא נדחית אף הבקשה לצו ביניים.

הרושם הוא שהעותרים מסרבים להשלים עם העובדה שבית המשפט המחוזי קבע כי הם אינם מתאימים לשמש כבאי הכוח המייצגים של הקבוצה. נכון לעת הזו, בעניין זה תלויים ועומדים לפני בית המשפט העליון שני הליכים שונים (בש"א 6095/17 וע"א 6940/17) – ואין להוסיף ולהכביר בהליכים נוספים שאין להם יסוד מבחינה דיונית.

הדבר נתפס כשימוש לרעה בהליכי בית משפט, ולא אחת הביעה ערכאה זו את מורת רוחה מהטרדת בית המשפט בעניין שכבר נדון לפניו (ראו למשל: בג"ץ 4047/05 פרחי נ' שר הפנים , פסקה 2 (28.6.2005)). על העותרים למצות את הליכי ההשגה שהדין הקנה להם, והמקרה דנן אינו מצדיק את התערבותו של בית המשפט הגבוה לצדק השמורה למקרים חריגים.

6.

סופו של דבר, העתירה נדחית על הסף. משלא נתבקשה תגובת המשיבים, לא ראינו לעשות צו להוצאות.