בג"ץ 4844/17 יוגב חלפון,עו"ד נ. משרד המשפטים

השופט מ' מזוז:

1.

ענייננו בעתירה שהגישו העותרים, עורכי דין במקצועם, "כנגד פסק דין שגוי שניתן בדן יחיד בניגוד לחוק וממשוא פנים גלוי, תוך התעלמות מזכויות יסוד חוקתיות אשר אין לקבל במדינה נאורה".

2.

ביום 26.10.2016 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' קרת מאיר ) בקשה לתובענה ייצוגית שהגיש העותר 1 (להלן: העותר ), אך קבע כי הוא והעותרת 2 (להלן: העותרת ) אינם מתאימים לשמש כבאי כוחם של קבוצת התובעים, ומינה שני עורכי דין אחרים לשמש כבאי כוח מייצגים בתביעה במקומם. עם זאת, בית המשפט הורה כי המשיבים בתובענה הייצוגית יישאו בשכר טרחת העותר בסך 150,000 ש"ח בגין ההליכים שהתקיימו עד לשלב אישור התובענה כייצוגית (ת"צ 38842-10-13 ).

3.

על החלטה זו הגישו העותרים לבית משפט זה בקשה לרשות ערעור (רע"א 9169/16). בפסק דין מיום 26.3.2017 קיבל בית המשפט (השופטת א' חיות ) את בקשת רשות הערעור ודן בה כערעור, וקיבל את הערעור באופן חלקי. בית המשפט לא ראה מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא למנות את העותרים כבאי כוחה של הקבוצה המיוצגת, אך ביטל את מינויָם של עורכי הדין שמונו במקומם, והחזיר את הדיון בשאלת מינויו של בא כוח הקבוצה לבית משפט קמא.

4.

העותרים לא השלימו עם פסק הדין האמור והגישו ביום 3.4.2017 בקשה לביטולו בטענה כי "פסק הדין השגוי ניתן בהיעדר הגנה", וכי "עסקינן בפגיעה כל כך קשה בזכויות יסוד חוקתיות אשר מחייבת לקיים דיון בטרם יגזלו זכויותיו בצורה כל כך קיצונית". בהחלטה מיום 24.4.2017 דחה בית המשפט את בקשתם של העותרים, והבהיר כי בערעור בהליך אזרחי אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים.

5.

לאחר מכן הגישו העותרים עתירה לדיון נוסף בפסק הדין, וזו לא התקבלה לרישום על ידי מזכירות בית המשפט, מן הטעם שפסק הדין ניתן בדן יחיד. המערערים השיגו על החלטת המזכירות, והשגה זו נדחתה על ידי בית משפט זה (הרשמת ל' בנמלך ) ביום 14.5.2017 (בש"א 3198/17). בהחלטה הובהר כי בהתאם לדין ולפסיקה לא קיימת אפשרות דיונית להגיש עתירה לדיון נוסף על החלטה או פסק דין שניתנו בדן יחיד. גם על החלטה זו ערערו העותרים, וערעורם נדחה בפסק דין מיום 29.5.2017 בבש"א 4151/17 (השופט ס' ג'ובראן ).

6.

כעת מונחת לפנינו עתירתם של העותרים, בה הם מעלים טענות מטענות שונות, ומבקשים לבטל את פסק הדין שניתן בבית משפט זה ואת ההחלטה שהורתה על החלפתם של העותרים בייצוג קבוצת התובעים בתובענה הייצוגית.

7.

עתירה זו דינה להידחות על הסף, ומוטב היה לו לא הייתה מוגשת מלכתחילה. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות אחרות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים ( בג"ץ 3224/14 פלוני נ' בית המשפט העליון בירושלים , פסקה 2 (8.5.2014). כן ראו בג"ץ 149/86 דוד

נ' מדינת ישראל (6.3.1986); בג"ץ 2461/15 משעול נ' פרקליטות מחוז ת"א פלילי , פסקה 3 (14.4.2015); ובג"ץ 8140/13 אורנן נ' מדינת ישראל , פסקה 2 (9.12.2013)). העתירה דנן אינה אלא ניסיון נוסף של העותרים לערער בדרכים לא דרכים על פסק דינו של בית משפט זה, ומשכך דינה להידחות. זאת ועוד, וכפי שכבר הוער לעותרים בעבר, דרך ההתבטאות בה נקטו העותרים בעתירתם אינה מקובלת, ומוטב שלא הייתה ננקטת.

8.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף, ומשכך נדחית גם הבקשה לצו ביניים. העותרים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 10,000 ש"ח.