פסק-דין1 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 5246/17 התנועה לאיחוד משפחות במצוקה נ. דב הירש עו"ד

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · עתירה נגד החלטות שיפוטיות של ערכאות אחרותעתירה לבג"ץ נגד החלטות בתי משפט ורשויות שונות בעניין עורך דין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בג"ץ דחה עתירה שביקשה להשיג על החלטות שיפוטיות שניתנו בהליכים בין העותרים לעורך דין, בהיעדר עילה להתערבות. בית המשפט קבע כי אינו משמש ערכאת ערעור נוספת על החלטות ערכאות מוסמכות אלא במקרים של פגם היורד לשורש ההליך. לגבי קובלנה נגד עורך דין הופנו העותרים לסעד חלופי בבית משפט לעניינים מנהליים.

העובדות

העותרים התקשרו עם עורך דין שייצגם, והתגלעו מחלוקות ביניהם בדבר הייצוג והשכר. הוגשו תביעות הדדיות שהסתיימו בפסק דין בפשרה בבית משפט השלום, שאושר בערעור ובבקשת רשות ערעור. העותרים, שאינם מיווצגים, הגישו עתירה נגד ההחלטות, נגד עורך הדין ונגד גורמים נוספים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש עילה להתערבות בג"ץ בהחלטות שיפוטיות של ערכאות מוסמכות אחרות ובהחלטות בית משפט זה כבית משפט לערעורים?
  2. 2.האם יש מקום לסעד נגד לשכת עורכי הדין ובתי משפט בענין קובלנה נגד עורך דין?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות שיפוטיות של ערכאות מוסמכות, למעט במקרים של פגם היורד לשורשו של ההליך כגון היעדר סמכות.

    ״בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות אחרות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בעניין סעדים הנוגעים לקובלנה נגד עורך דין בלשכת עורכי הדין עומד סעד חלופי של פנייה לבית משפט לעניינים מנהליים.

    ״בעניין זה עומד לעותרים סעד חלופי של פנייה לבית משפט לעניינים מינהליים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עתירה
  • בג"ץ
  • החלטות שיפוטיות
  • ערכאת ערעור
  • היעדר סמכות
  • קובלנה
  • לשכת עורכי הדין
  • פשרה
  • שכר טרחה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ

5246/17

לפני:

כבוד השופט ע' פוגלמן

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט מ' מזוז

העותרים:

1. התנועה לאיחוד משפחות במצוקה

2. שי דהן מנכ"ל העמותה

3. איילה דהן יו"ר העמותה

נ ג ד

המשיבים:

1. עו"ד דב הירש

2. השופטת רגד זועבי בית משפט השלום

בית שאן

3. נשיא בית משפט המחוזי נצרת השופט

ד"ר אברהם אברהם

4. ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי

הדין

5. עו"ד שאדי ג'ברין – ועדת האתיקה

המחוזית נצרת

6. עו"ד חוסין זיאד חסן

7. אייל לידור

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותרים:

בעצמם

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן :

העתירה שלפנינו מכוונת להחלטת בית משפט זה ברע"א 2761/16 התנועה לאיחוד משפחות במצוקה נ' הירש (4.8.2016) (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ), ולהחלטות נוספות שניתנו על ידי המשיבים 3-2.

1.

כפי העולה מן העתירה, העותרים התקשרו עם המשיב 1 – עו"ד במקצועו – בהסכם שלפיו המשיב 1 ייצגם, תוך שהוסכם על שכר הטרחה שישולם לו. משהתגלעו מחלוקות בין העותרים לבין המשיב 1 ביחס לייצוגם על ידו – ובהן טענות העותרים כי המשיב 1 לא פעל לייצגם כפי שהוטל עליו; רימה אותם; ואף "שדד" מהם כספים – הגישו הצדדים תביעות הדדיות לבית משפט השלום בבית שאן. בית משפט השלום (תא"ם 21784-02-14; כב' השופטת ר' זועבי ) פסק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, וחייב את העותרים לשלם למשיב 1 סך של 21,000 ש"ח. ערעור שהגישו העותרים לבית המשפט המחוזי בנצרת (ע"א 48837-02-15; כב' הנשיא ד"ר א' אברהם ) נדחה, משנמצא כי אין עילה להתערב בפסק הדין של בית משפט השלום. בהמשך, נדחתה כאמור בקשת הרשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שהגישו העותרים לבית המשפט זה (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ), תוך שנקבע כי המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים שבהם יתערב בית משפט זה ב"גלגול שלישי", ובפרט משמדובר בפסק דין שניתן על דרך הפשרה בבית משפט השלום; וכן הוטעם כי "לא היה כל מקום להטיל דופי בשופטת בית משפט השלום בלא ביסוס" (רע"א 2761/16 הנ"ל, פסקה ה).

2.

ככל שניתן להבין מהעתירה

– המנוסחת באופן המקשה לבור ממנה את הטענות המשפטיות – העותרים, שאינם מיוצגים, מעלים טענות רבות נגד בתי המשפט שדנו בהליכים שניהלו מול המשיב 1, שבמסגרתן הם משיגים על הכרעותיהם (ואף שבים ומטילים דופי במשיבה 2); נגד המשיב 6, עו"ד במקצועו שאליו פנו העותרים על מנת שייצגם בהליכים שניהלו נגד המשיב 1, אשר לטענתם "רומו" על ידו; וכן נגד המשיבות 5-4, אליהן הגישו העותרים קובלנות בעניינו של המשיב 1. בעתירה מבוקש, בין היתר, כי המשיב 1 יגיש פירוט מלא על פעילות משרדו למס הכנסה וימציא את הקבלות המעידות שהעותרים אכן שילמו לו; וכי בית משפט זה יורה למשיבות 5-4 לחקור את מעשיו והתנהלותו של המשיב 1.

3.

דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותו של בית הדין הגבוה לצדק . כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות אחרות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (בג"ץ 4844/17 חלפון נ' משרד המשפטים , פסקה 7 (4.7.2017); בג"ץ 4711/17 תדיר נ' אסותא מרכזים רפואיים בע"מ , פסקה 3 (12.6.2017); בג"ץ 8825/16 בן דב נ' חיקי , פסקה 3 (16.11.2016)). כמו כן, ככל שהעתירה מופנית נגד החלטותיהן של הערכאות דלמטה, הלכה עמנו כי בית המשפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של ערכאות שיפוט מוסמכות אחרות, וזאת למעט במקרים שבהם נפל פגם היורד לשורשו של ההליך, כגון היעדר סמכות (בג"ץ 7270/15 לוין נ' הייזלר , פסקה 5 (3.11.2015); בג"ץ 4344/14 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 3 (25.6.2014); בג"ץ 2004/12 אלקובי נ' מדינת ישראל (8.3.2012)) . העתירה דנן אינה אלא ניסיון של העותרים לשוב ולהשיג על החלטות קודמות שניתנו בערכאות השיפוט המוסמכות ביחס לטענותיהם, ומשכך אינה באה בגדרן של אמות מידה אלו. אשר לסעדים שהתבקשו ביחס למשיבות 5-4, הנוגעים בעיקרם לאי הגשת קובלנה נגד המשיב 1 לבית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין – בעניין זה עומד לעותרים סעד חלופי של פנייה לבית משפט לעניינים מינהליים (בג"ץ 208/08 עו"ד זהבי נ' לשכת עורכי הדין בישראל , פסקה 27 (18.8.2008), והאסמכתאות הנזכרות שם). לבסוף, איננו מוצאים להידרש לסעדים שהתבקשו בכל הנוגע למשיבים 1, 6 ו-7, שאינם רשות ציבורית ואינם כפופים לביקורתו של בית משפט זה (ראו למשל בג"ץ 394/16 רוזנטל נ' משרד הפנים (26.4.2017) ).

יצוין, כי ביום 3.9.2017 הגישו העותרים בקשה "לצירוף תיק הראיות ואסמכתאות", בטענה כי בידיהם חומר נוסף אשר יש בו כדי להוכיח את המעשים שהם מייחסים למשיב 1. נוכח האמור לעיל אין מקום להיעתר לבקשתם, שכן אין בחומר הנוסף כדי לשנות ממסקנתנו.

העתירה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג באלול התשע"ז (4.9.2017).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (3 מסמכים)

  • בג"ץ 7074/20אריה בן ארי נ. השופט נועם סולברגפסק-דין
  • בג"ץ 605/20תפארת קדמי נ. בית משפט השלום בירושלים בשבתו כבית משפט לתביעופסק-דין
  • בג"ץ 805/18דוד מזרחי נ. פקיד שומה פתח תקוהפסק-דין

הלכות

  1. 1בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות שיפוטיות של ערכאות מוסמכות, למעט במקרים של פגם היורד לשורשו של ההליך כגון היעדר סמכות.
  2. 2בעניין סעדים הנוגעים לקובלנה נגד עורך דין בלשכת עורכי הדין עומד סעד חלופי של פנייה לבית משפט לעניינים מנהליים.