בג"ץ 5246/17 התנועה לאיחוד משפחות במצוקה נ. דב הירש עו"ד

השופט ע' פוגלמן :

העתירה שלפנינו מכוונת להחלטת בית משפט זה ברע"א 2761/16 התנועה לאיחוד משפחות במצוקה נ' הירש (4.8.2016) (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ), ולהחלטות נוספות שניתנו על ידי המשיבים 3-2.

1.

כפי העולה מן העתירה, העותרים התקשרו עם המשיב 1 – עו"ד במקצועו – בהסכם שלפיו המשיב 1 ייצגם, תוך שהוסכם על שכר הטרחה שישולם לו. משהתגלעו מחלוקות בין העותרים לבין המשיב 1 ביחס לייצוגם על ידו – ובהן טענות העותרים כי המשיב 1 לא פעל לייצגם כפי שהוטל עליו; רימה אותם; ואף "שדד" מהם כספים – הגישו הצדדים תביעות הדדיות לבית משפט השלום בבית שאן. בית משפט השלום (תא"ם 21784-02-14; כב' השופטת ר' זועבי ) פסק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, וחייב את העותרים לשלם למשיב 1 סך של 21,000 ש"ח. ערעור שהגישו העותרים לבית המשפט המחוזי בנצרת (ע"א 48837-02-15; כב' הנשיא ד"ר א' אברהם ) נדחה, משנמצא כי אין עילה להתערב בפסק הדין של בית משפט השלום. בהמשך, נדחתה כאמור בקשת הרשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי שהגישו העותרים לבית המשפט זה (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ), תוך שנקבע כי המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים שבהם יתערב בית משפט זה ב"גלגול שלישי", ובפרט משמדובר בפסק דין שניתן על דרך הפשרה בבית משפט השלום; וכן הוטעם כי "לא היה כל מקום להטיל דופי בשופטת בית משפט השלום בלא ביסוס" (רע"א 2761/16 הנ"ל, פסקה ה).

2.

ככל שניתן להבין מהעתירה

– המנוסחת באופן המקשה לבור ממנה את הטענות המשפטיות – העותרים, שאינם מיוצגים, מעלים טענות רבות נגד בתי המשפט שדנו בהליכים שניהלו מול המשיב 1, שבמסגרתן הם משיגים על הכרעותיהם (ואף שבים ומטילים דופי במשיבה 2); נגד המשיב 6, עו"ד במקצועו שאליו פנו העותרים על מנת שייצגם בהליכים שניהלו נגד המשיב 1, אשר לטענתם "רומו" על ידו; וכן נגד המשיבות 5-4, אליהן הגישו העותרים קובלנות בעניינו של המשיב 1. בעתירה מבוקש, בין היתר, כי המשיב 1 יגיש פירוט מלא על פעילות משרדו למס הכנסה וימציא את הקבלות המעידות שהעותרים אכן שילמו לו; וכי בית משפט זה יורה למשיבות 5-4 לחקור את מעשיו והתנהלותו של המשיב 1.

3.

דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבותו של בית הדין הגבוה לצדק . כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות אחרות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים (בג"ץ 4844/17 חלפון נ' משרד המשפטים , פסקה 7 (4.7.2017); בג"ץ 4711/17 תדיר נ' אסותא מרכזים רפואיים בע"מ , פסקה 3 (12.6.2017); בג"ץ 8825/16 בן דב נ' חיקי , פסקה 3 (16.11.2016)). כמו כן, ככל שהעתירה מופנית נגד החלטותיהן של הערכאות דלמטה, הלכה עמנו כי בית המשפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של ערכאות שיפוט מוסמכות אחרות, וזאת למעט במקרים שבהם נפל פגם היורד לשורשו של ההליך, כגון היעדר סמכות (בג"ץ 7270/15 לוין נ' הייזלר , פסקה 5 (3.11.2015); בג"ץ 4344/14 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי , פסקה 3 (25.6.2014); בג"ץ 2004/12 אלקובי נ' מדינת ישראל (8.3.2012)) . העתירה דנן אינה אלא ניסיון של העותרים לשוב ולהשיג על החלטות קודמות שניתנו בערכאות השיפוט המוסמכות ביחס לטענותיהם, ומשכך אינה באה בגדרן של אמות מידה אלו. אשר לסעדים שהתבקשו ביחס למשיבות 5-4, הנוגעים בעיקרם לאי הגשת קובלנה נגד המשיב 1 לבית דין המשמעתי של לשכת עורכי הדין – בעניין זה עומד לעותרים סעד חלופי של פנייה לבית משפט לעניינים מינהליים (בג"ץ 208/08 עו"ד זהבי נ' לשכת עורכי הדין בישראל , פסקה 27 (18.8.2008), והאסמכתאות הנזכרות שם). לבסוף, איננו מוצאים להידרש לסעדים שהתבקשו בכל הנוגע למשיבים 1, 6 ו-7, שאינם רשות ציבורית ואינם כפופים לביקורתו של בית משפט זה (ראו למשל בג"ץ 394/16 רוזנטל נ' משרד הפנים (26.4.2017) ).

יצוין, כי ביום 3.9.2017 הגישו העותרים בקשה "לצירוף תיק הראיות ואסמכתאות", בטענה כי בידיהם חומר נוסף אשר יש בו כדי להוכיח את המעשים שהם מייחסים למשיב 1. נוכח האמור לעיל אין מקום להיעתר לבקשתם, שכן אין בחומר הנוסף כדי לשנות ממסקנתנו.

העתירה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.