בג"ץ 4711/17 פרופ' יונה תדיר נ. אסותא מרכזים רפואיים בע"מ

השופט מ' מזוז:

1.ביום 6.1.2015 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ע' ברון ) את תביעתו של העותר נגד שלושת המשיבים לעתירה זו וכן נתבעת נוספת ( ת.א. 1921-12-09). העותר לא השלים עם תוצאת פסק הדין, והגיש עליה ערעור לבית משפט זה. ביום 9.5.2016 דחה בית המשפט (המשנה לנשיאה א' רובינשטיין והשופטים י' עמית ו- א' שהם ), בפסק דין קצר, את ערעורו של העותר, אשר יוצג על ידי עורך דין, תוך שקבע כי "לאחר עיון בחומר הרב ושמיעת הצדדים לא שוכנענו כי ישנה עילה משפטית המצדיקה התערבות בתוצאת פסק הדין קמא". עם זאת, ובהסכמת הצדדים, הוחלט לבטל את תשלום ההוצאות בסך 40,000 ש"ח שהושתו על העותר בבית המשפט המחוזי (ע"א 1331/15).

2.כעת מונחת לפנינו עתירתו של העותר, ובה מעלה הוא טענות מטענות שונות, ומבקש "להורות על השלמת הדיון בביהמ"ש העליון, להחזיר את בדיקת האמת לביהמ"ש המחוזי, או להעביר את השלמת הבדיקה לבוררות שתמוקד על ידי בג"ץ".

3.עתירה זו דינה להידחות על הסף, ומוטב היה לו לא הייתה מוגשת מלכתחילה. כידוע, " הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על החלטות אחרות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים" ( בג"ץ 3224/14 פלוני נ' בית המשפט העליון בירושלים , פסקה 2 (8.5.2014). כן ראו בג"ץ 149/86 דוד

נ' מדינת ישראל (6.3.1986); בג"ץ 2461/15 משעול נ' פרקליטות מחוז ת"א פלילי , פסקה 3 (14.4.2015); ובג"ץ 8140/13 אורנן נ' מדינת ישראל , פסקה 2 (9.12.2013)). העתירה דנן אינה אלא ניסיון תמוה של העותר "לערער" על פסק דינו של בית משפט זה, ומשכך כאמור, דינה להידחות על הסף. למעלה מן הצורך, יצוין כי טענתו העיקרית של העותר בעתירה, בדבר "העדר גילוי נאות" או "ניגוד עניינים" לכאוריים של בית משפט זה, זכתה למענה הולם בהחלטה מפורטת וממצה מיום 25.1.2017 של נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיא (בדימוס) א' ריבלין.

4.אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. העותר יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪.