פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 697-23 בג"ץ 697-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
משפט חוקתי · אי-מיצוי הליכים לפני הגשת עתירה לבג"ץעתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ נגד ראש הממשלה ורשויות הממשלה

בג"ץ דחה על הסף עתירה שהוגשה שבוע בלבד לאחר שהעותרת פנתה ליועצת המשפטית לממשלה בטענות על הפרת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, מבלי שניתנה תשובה. נקבע כי על העותר לפנות לרשות המוסמכת ולאפשר לה פרק זמן מספק לבחון את הטענות בטרם יפנה לבית המשפט. ההחלטה אינה נוקטת עמדה לגוף הטענות.

העובדות

העותרת שלחה ליועצת המשפטית לממשלה מכתב ובו טענות בדבר הפרת הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה והשלכותיה על שאלת נבצרותו. לא ניתנה תשובה למכתב. העתירה הוגשה כשבוע לאחר שליחת המכתב, וטרם נדרשה תגובת המשיבים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לדחות על הסף עתירה שהוגשה שבוע בלבד לאחר פנייה ליועצת המשפטית לממשלה, מבלי שניתנה תשובה, מחמת אי-מיצוי הליכים?
  2. 2.האם נדרש לפנות לרשות המוסמכת ולאפשר לה פרק זמן סביר לבחון את הטענות טרם הגשת עתירה?

הלכות

  1. 1

    טרם הגשת עתירה לבית המשפט, על העותר לפנות לרשות המוסמכת לקבלת הסעד המבוקש ולאפשר לה פרק זמן מספק לבחון את הנושא ולהשיב.

    ״טרם הגשת עתירה לבית משפט זה, על העותר לפנות לרשות המוסמכת לקבלת הסעד המבוקש״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הכלל של מיצוי הליכים נוהג בכל העתירות ואין הצדקה לחרוג ממנו, וגם מהות הטענות אינה פוטרת מכללים בסיסיים של דיון.

    ״מהות הטענות המוצגות בעתירה אינה פוטרת מכללים בסיסיים של דיון״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מיצוי הליכים
  • עתירה
  • ניגוד עניינים
  • נבצרות
  • ראש הממשלה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק בג"ץ 697/23

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 697/23

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

כבוד השופט ח' כבוב

כבוד השופט י' כשר

העותרת:

משמר הדמוקרטיה הישראלית

נ ג ד

המשיבים:

1. ממשלת ישראל ה-37

2. היועצת המשפטית לממשלה

3. ראש הממשלה

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותרת:

עו"ד יובל יועז; עו"ד

אביגדור פלדמן; עו"ד אוהד שפק; עו"ד רינה ענתי

פסק-דין

השופט י' כשר:

1.העתירה דנן כוללת טענות שעניינן הפרתו של הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה, המשיב 3, והשלכותיה על שאלת נבצרותו. הטענות בעניין זה הוצגו במכתב ששלחה העותרת ליועצת המשפטית לממשלה, המשיבה 2, ביום 16.1.2023. למכתב הנ"ל טרם ניתנה תשובה. חרף זאת, כבר ביום 24.1.2023, דהיינו בחלוף שבוע ימים בלבד, הוגשה העתירה.

2.בנסיבות אלה, ברי כי דין העתירה להידחות על הסף, מחמת אי-מיצוי הליכים, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים.

הלכה היא כי טרם הגשת עתירה לבית משפט זה, על העותר לפנות לרשות המוסמכת לקבלת הסעד המבוקש; וכן לאפשר לרשות פרק זמן מספק (בהתאם לנסיבות המקרה) על מנת לבחון את הנושא, לשקול את הטענות, ולהשיב בהתאם (ראו, מני רבים: בג"ץ 7944/19 פוקס נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 9 (1.12.2019); בג"ץ 2030/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים, פסקה 15 (18.3.2020); בג"ץ 6148/20 עיריית טייבה נ' ממשלת ישראל, פסקאות 8-5 (7.9.2020); בג"ץ 320/21 בנימין נ' היועמ"ש, פסקה 3 (17.1.2021); בג"ץ 1113/22 אמסלם נ' שר הביטחון, סגן ראש הממשלה, פסקה 5 (10.3.2022); בג"ץ 5673/22 אברהם יצחק בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון, פסקה 3 (29.8.2022); בג"ץ 6849/22 פלוני נ' פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי), פסקה 3 (23.10.2022); בג"ץ 6682/22 והגר נ' משרד הבריאות – מינהל הסיעוד, פסקה 4 (25.10.2022); בג"ץ 6103/22 החברה להגנת הטבע נ' שרת הפנים, פסקה 11 (14.11.2022); בג"ץ 4699/22 מועצה אזורית מטה בנימין נ' ראש ממשלת ישראל, פסקה 7 (6.12.2022)).

3.זהו הכלל הנוהג בכל העתירות המוגשות לבית משפט זה, ואין הצדקה לחרוג ממנו. מהות הטענות המוצגות בעתירה אינה פוטרת מכללים בסיסיים של דיון. לא למותר לציין כי בכל הנוגע לממשלה, ובעיקר בהקשר לסעד הראשון המבוקש בפתח העתירה (סעד "א"), העותרת כלל לא ביצעה פנייה לשם מיצוי הליכים.

4 יובהר כי אין בפסק דין זה כדי לנקוט עמדה – מכל סוג שהוא – ביחס לגוף הטענות.

5.העתירה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן

היום, ד' בשבט התשפ"ג (26.1.2023).

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

הלכות

  1. 1טרם הגשת עתירה לבית המשפט, על העותר לפנות לרשות המוסמכת לקבלת הסעד המבוקש ולאפשר לה פרק זמן מספק לבחון את הנושא ולהשיב.
  2. 2הכלל של מיצוי הליכים נוהג בכל העתירות ואין הצדקה לחרוג ממנו, וגם מהות הטענות אינה פוטרת מכללים בסיסיים של דיון.