בג"ץ 6981/97 סיעת מרצ במועצת העיר פתח תקוה נ. ועדת השרים שלפי חוק שירותי

1.ביום 28.9.98 נתן בית משפט זה פסק-דין (חלקי) האומר, בין היתר, כך:

"בהסכמת פרקליטות המדינה אנו עושים צו מוחלט במובן זה שהממשלה תחליט עד ליום 13.10.98 (ועד בכלל) בערר התלוי ועומד לפניה... אנו קובעים המשך שמיעתה של העתירה ליום 15.10.98 בשעה 08:00 בבוקר".

2.ביום 13.10.98 שלח בא-כוח המשיבים 1, 2 ו5- (ועדת השרים שלפי חוק שירותי הדת, השר לענייני דתות והממשלה) בקשה לבית המשפט הפותחת כדלקמן:

"בית המשפט הנכבד יתבקש להאריך המועד לביצוע צו בית המשפט מיום 28.9.98, וכפועל יוצא אף לדחות את מועד הדיון הקבוע ליום 15.10.98, בשבועיים ימים".

הטעם לבקשה נעוץ בהחלטה שנתקבלה בישיבת הממשלה ביום 13.10.98 ובה נאמר כך:

"מחליטים: ימסר לבג"ץ על ידי פרקליטות המדינה כי השרים לא הגיעו להחלטה, ובנסיבות האירועים - יציאת ראש הממשלה לארה"ב והשריפות בצפון, לא ניתן היה להגיע היום להחלטה בממשלה, ועל כן קבע ראש הממשלה כי הנושא יובא להכרעה בישיבה הקרובה. עד אז ינסו שר הדתות ושר החינוך להסדיר הנושא".

3.באת-כוח העותרות הגישה לבית המשפט ביום 14.10.98 הודעה בה הביעה התנגדות לבקשת הדחייה, וביקשה כי הדיון יתקיים במועד שנקבע ובית המשפט יתן פסק דין לגוף העניין. בסעיף הראשון להודעה נאמר כדלקמן:

"ביום 23.6.98 קבע בית המשפט הנכבד, על סמך התחייבות בא-כוח המדינה, כי בתוך שישה שבועות יידונו טיעוני העותרות בפני הממשלה במסגרת עררו של שר הפנים ותוגש הודעה על כך עד ליום 13.8.98. המדינה לא עמדה בהתחייבותה זו ולא מסרה כל הודעה לבית המשפט ולעותרות אף לאחר שעבר המועד שנקבע על ידי בית המשפט. רק בעקבות הוראת בית המשפט הנכבד (שניתנה בעקבות בקשת העותרות למתן פסק דין) מסרה המדינה הודעה ביום 14.9.98 (המועד האחרון שנקבע בהחלטת בית המשפט הנכבד) כי הממשלה לא דנה בערר ואף לא בטיעוני העותרות".

בהמשך ההודעה מציגות העותרות מסכת של דחיות בעתירה זאת ובעתירה קודמת שהוגשה אף היא על ידי העותרת 1 בעניין חידוש ההרכב של המועצה הדתית בפתח-תקוה. כיוון שהממשלה הודיעה, כבר ב14.9.98-, כי היא הסמיכה את השר יצחק לוי ואת השר אליהו סוויסה לדון ולהחליט בערר על דעת הממשלה, אין העותרות רואות בנסיעתו של ראש הממשלה לארה"ב ובשריפות בצפון הארץ הצדקה להימנעות מהכרעה בערר בהתאם לצו בית המשפט. העותרות תולות את ההימנעות מהכרעה בערר ברצון להתחמק מהכרעה לגוף העניין על אף הצווים של בית המשפט. לכן הן מתנגדות לדחייה הנוספת המבוקשת עכשיו.

4.אכן, הדחיות בקביעת ההרכב של המועצה הדתית בפתח-תקוה כבר עברו את גבול הסביר והנסבל. ראוי לזכור כי המועצה הדתית בפתח-תקוה מכהנת בהרכב הנוכחי משנת 1988. ראוי גם להזכיר כי מצב זה נוגד את הדין, שכן לפי סעיף 6(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א1971-, חובה על השר לענייני דתות לחדש את הרכבה של כל מועצה דתית בתום ששה חודשים מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית. במצב זה ראה בית המשפט טעם וצורך לתת ביום 28.9.98 את הצו המוחלט המחייב את הממשלה להחליט בערר עד ליום 13.10.98.

5.עם זאת, ואף שהצו לא קויים, מחליט בית המשפט, על אף התנגדות העותרות, להיעתר לבקשה מטעם פרקליטות המדינה ולהאריך את המועד לביצוע הצו בשבועיים, כלומר, עד יום 27.10.98. מיד עם קבלת ההחלטה בערר תודיע פרקליטות המדינה על כך לבית המשפט, לבאת-כוח העותרות ולבאי-כוח בעלי הדין האחרים. באי הכוח של העותרות ובעלי הדין האחרים יהיו רשאים להגיש לבית המשפט הודעות משלימות לקראת המשך הדיון בעתירה. המזכירות תקבע את המשך הדיון בעתירה בפני אותו הרכב ליום 3.11.98 שעה 08:30.

6.אם משום מה לא תתקבל החלטת הממשלה עד המועד שנתבקש ונקבע, כלומר, עד יום 27.10.98, ילך בית המשפט בדרך שהותוותה על ידי בית משפט זה, לפני שנים רבות, בבג"ץ 56/54 דיין נ' עיריית רמת-גן , פ"ד ט 1237. שם אמר השופט ברנזון (בעמ' 1239):

"מחובתו של כל מי שממלא תפקיד ציבורי מכוח החוק, לטפל בענין המופנה אליו במהירות ובזריזות הדרושה, ואם תוכח התרשלות או השהיה מצדו, אשר בנסיבות המקרה היא נראית כבלתי מתקבלת על הדעת לפי סדרי מינהל מתוקנים רגילים - התנהגות כזאת כמוה כסירוב בלתי-מוצדק, אשר יצדיק פניה לבית משפט זה, גם מבלי שניתנה תשובת-סירוב מפורשת בפה מלא".

ברוח דברים אלה אנו מחליטים כי הימנעות הממשלה מקבלת החלטה בערר עד המועד שנקבע תהיה שקולה להחלטת הממשלה לדחות את הערר. במקרה זה נקיים את הדיון ביום 3.11.98 על יסוד הטענות שבעתירה, על בסיס ההנחה שהערר על ההחלטה של ועדת השרים נדחה על ידי הממשלה.