בג"ץ 7021/19 פלוני נ. בית הדין הרבני הגדול

1.

העתירה שבפנינו מכוונת לביטולו של פסק דין שנתן בית הדין הרבני הגדול ביום 21.8.2019. פסק הדין נסב על חלוקת הרכוש בין העותר לבין המשיבה 2 (להלן: המשיבה ), אשתו לשעבר. זאת, בהמשך להסכם חלוקת ממון ואיזון משאבים שנערך ביניהם בחודש נובמבר 2017 ואושר על ידי בית הדין הרבני הגדול.

2.

במועד הגשת העתירה טענתו העיקרית של העותר הייתה כי פסק הדין מושא העתירה ניתן על-ידי הרכב דיינים שונה מזה שנכח בדיון ההוכחות אשר בו נחקרו בין היתר המומחים שמונו בתיק. יתר על כן, נטען כי פסק הדין סטה משמעותית מהוראותיו של ההסכם שנערך כאמור בין הצדדים ואף פוגע בזכויות יסוד של העותר.

3.

בתגובה שהוגשה ביום 17.11.2019 מטעם היועץ המשפטי לשיפוט הרבני נטען כי דין העתירה להידחות על הסף מאחר שאינה עומדת באמות המידה המצמצמות המצדיקות את התערבותו של בית משפט זה. בין היתר, הובאה בתגובה השתלשלות העניינים הנוגעת לזהות המותב שדן בסכסוך שבין העותר למשיבה לאורך ההליך, והוסבר כי פסק הדין ניתן על-ידי ההרכב המקורי שדן בתיק, הגם שרק דיין אחד מתוכו ישב גם בדיון ההוכחות. היועץ המשפטי לשיפוט הרבני הוסיף ועדכן כי בנסיבות המתוארות, הורה בית הדין הרבני הגדול על ביטול פסק הדין והעביר את התיק למתן פסק דין חדש על-ידי הרכב הדיינים אשר בפניו נחקרו המומחים ונשמעו טענות הצדדים. בהמשך לכך, נמסר כי ביום 13.11.2019 ניתן פסק דין עדכני על-ידי הרכב הדיינים שבפניו התקיים דיון ההוכחות. על רקע זה, נטען כי העתירה הפכה תיאורטית והדיון בה התייתר.

4.

ביום 19.11.2019 ניתנה החלטה המורה לעותר להודיע האם הוא מסכים למחיקת העתירה, לנוכח העדכון שהובא בתגובת היועץ המשפטי לשיפוט הרבני. בהמשך לכך, ביום 28.11.2019 הודיע העותר כי הוא עומד על עתירתו. לשיטת העותר, פסק הדין העדכני שניתן שונה באופן טכני בלבד מקודמו. העותר הוסיף וטען כי משעה שבית הדין הרבני הגדול קם מכסאו אין בסמכותו להוציא פסק דין חדש שהוא בבחינת "חותמת גומי", לטענתו.

5.

להשלמת התמונה יצוין כי המשיבה לא הגישה תגובה לעתירה מטעמה במועד שנקבע לכך.

6.

לאחר שעיינו בטענות הצדדים אנו סבורים כי יש לדחות את העתירה על הסף. כפי שתואר לעיל, לאחר הגשת העתירה קיבל בית הדין הרבני הגדול החלטה בדבר ביטול פסק הדין שעליו נסבה העתירה וניתן פסק דין עדכני. משכך, התשתית העובדתית והמשפטית שעמדה ביסוד העתירה השתנתה ובמתכונתה הנוכחית היא אינה אקטואלית עוד (ראו למשל: בג"ץ 1285/18 ניב נ' היועץ המשפטי לממשלה , פסקה 5 (25.4.2018); בג"ץ 3502/18 פלקסר נ' המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות , פסקה 8 (7.10.2018)). טענות העותר הנוגעות לפגמים שנפלו לשיטתו בפסק דין העדכני שניתן על ידי בית הדין הרבני הגדול אין מקומן בהליך דנן, והן שמורות לו ככל שיבקש להגיש עתירה עדכנית.

7.

סוף דבר: העתירה נדחית. במכלול הנסיבות אין צו להוצאות.