בג"ץ 71717-11-24 בג"ץ 71717-11-24

השופט עופר גרוסקופף:

לפנינו עתירה המופנית כלפי מספר רב של החלטות שהתקבלו על ידי בית הדין הרבני האזורי בירושלים ובית הדין הרבני הגדול (להלן: בתי הדין). דין העתירה להידחות על הסף מהטעמים שיפורטו להלן.

1.ככל שניתן להבין מהעתירה, בין העותר ובין המשיבה 1 (להלן: המשיבה) מתנהל הליך בפני בית הדין הרבני האזורי בירושלים (להלן: בית הדין האזורי) שעניינו, בין היתר, בזכויות ההוריות של העותר. במסגרת העתירה מבקש העותר כי נורה על החזרת צו עיכוב היציאה מהארץ שהוטל על המשיבה והוסר באופן זמני בהחלטת בית הדין האזורי מיום 10.11.2024 (להלן: צו עיכוב היציאה). יצוין, כי על ההחלטה בדבר צו עיכוב היציאה הגיש העותר ערעור, ובהחלטת בית הדין הרבני הגדול מיום 14.11.2024 נקבע כי המשיבה תוכל להגיב לערעור בתוך 10 ימים (מבלי שצוין בעתירה כי החלטה בערעור ניתנה או שזו צורפה). עוד התבקשנו להורות, בין היתר, על אכיפת ההחלטות שניתנו על ידי בתי הדין ביחס לסדרי השהות; כי נחייב את המשיבה לשתף פעולה באופן מיידי עם מומחים שמונו מטעם בית הדין האזורי; וכי נסיר את צווי ההגנה שניתנו למשיבה נגד העותר. יחד עם העתירה ביקש העותר כי נוציא צווי ביניים החופפים במידה רבה לסעדים שהתבקשו במסגרת העתירה.

2.כמובהר בפתיח, דין העתירה להידחות על הסף. אשר להחלטה על הסרת צו עיכוב היציאה באופן זמני, המדובר בהחלטה שהתקבלה על ידי בית הדין האזורי, ואשר האכסניה המתאימה להשיג עליה היא בית הדין הרבני הגדול (ראו: בג"ץ 27649-08-24 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי באשקלון, פסקה 4 (13.8.2024); בג"ץ 13657-10-24 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי – תל אביב, פסקה 4 (8.10.2024)). כל עוד לא ניתנה הכרעה בערעור שהגיש העותר, וזהו, לפחות כעולה מהעתירה, המצב בענייננו, אין מקום לבחון את הדברים במקביל בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (ראו: בג"ץ 5610/12 אקסטל בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים, פסקה 3 (10.2.2013); בג"ץ 1996/22 כל בו חצי חינם בע"מ נ' בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, פסקה 4 (31.3.2022)).

3.באשר ליתר הסעדים שהתבקשו בעתירה, ותחת ההנחה כי העותר מיצה את אפשרויות הערעור הנתונות לו ביחס להחלטות הרלוונטיות של בית הדין האזורי (אף שהעניין לא הוכח בעתירה כלל וכלל), הרי שכידוע בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבות בשיקול דעתם שמורה למקרים חריגים בהם נמצאה חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק טבעי או סטייה מהוראות החוק המופנות כלפי בתי הדין הרבניים (ראו, מיני רבים: בג"ץ 37117-08-24 פלונית נ' בית הדין הגדול לערעורים, פסקה 3 (22.8.2024); בג"ץ 64647-08-24 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 8 (18.11.2024)). לא שוכנענו כי המקרה שלפנינו נמנה על מקרים אלה. עיון בנספחים שצורפו לעתירה מעלה כי בתי הדין בוחנים את טענות העותר, ואף נעתרים בחלק מן המקרים לבקשותיו (ראו, למשל, החלטת בית הדין האזורי מיום 28.10.2024 אשר צורפה לעתירה). בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שלעתירה צורפו החלטות רבות מבלי שהעותר הפנה זרקור להחלטות מסוימות בהן נפל פגם, אין באפשרותנו להיעתר לסעדים המבוקשים בעתירה. חזקה על בתי הדין כי ימשיכו לבחון את טענותיו של העותר בלב פתוח ובנפש חפצה.

4.העתירה נדחית איפוא, וממילא נדחית הבקשה לצו ביניים. משלא התבקשה תגובה – אין צו להוצאות.