פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
7177/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופטת ד' ברלינר
העותרים:
1. אמיקופ
בע"מ
2. אריה צפריר
3. משה צפריר
4. קובי צ'אפל
5. יבגני ז'יטומירסקי
6. אנטולי רוזנצוויג
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה – גבעתיים
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
עו"ד אמנון דרדיק, עו"ד דפנה פרונט
בשם המשיבים:
עו"ד דני חורין
פסק-דין
השופטת ד' ברלינר:
1.העותרים הינם חברה קבלנית העוסקת, בין היתר, בבניית מעליות בבתים משותפים, בעלי המניות שלה שהם גם מנהליה, וכן המהנדסים אשר היו מעורבים בהכנת תוכניות הבניה. נגד העותרים הוגשו אחד עשר כתבי אישום בגין בניה ללא היתר או בניגוד לתנאי ההיתר בעיר גבעתיים, עבירות לפי סעיפים 145, 203 ו-204 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
עניינה של עתירה זו אשר הגישו העותרים, בבקשתם כי יבוטלו כתבי האישום אשר הוגשו נגדם. לטענתם, לא היה מקום להגיש כתבי אישום נגדם בלבד, וראוי היה להגישם אף נגד בעלי המקרקעין בהם בוצעה הבנייה נשוא כתבי האישום. משלא הוגשו כתבי אישום נגד בעלי המקרקעין, והופעלה מדיניות אכיפה סלקטיבית, יש לבטל את כתבי האישום העומדים נגדם.
דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי.
2.טענות העותרים כנגד כתב האישום ראוי כי יידונו בבית המשפט לעניינים מקומיים, הוא הערכאה הפלילית המוסמכת אשר אליה הוגש כתב האישום. לא הובאו טעמים מיוחדים בעתירה אשר בגינם יידרש בית המשפט הגבוה לצדק להתייחס לטענות אשר בית המשפט הפלילי אליו הוגש כתב האישום מוסמך לדון בהן:
"ואכן, על דרך השיגרה ובהיעדר טעמים מיוחדים, סבורים אנו כי דרך המלך להעלאת טענות כנגד הפגמים שנפלו בהגשת כתב אישום (כולל בשלב החקירה) הינה במסגרת ההליך הפלילי גופו. קביעה זו נסמכת על מספר טעמים: ראשית, בדרך זו יימנע הצורך מפיצול הדיון ומניהול שני הליכים נפרדים סביב סוגיות קרובות. פיצול כזה לא רק שאינו רצוי משיקולי יעילות ומטעמי חיסכון במשאבים שיפוטיים, אלא שהוא אף עשוי לגרום לסחבת מיותרת ולהתמשכות בלתי סבירה של ההליך הפלילי... שנית, לעיתים קרובות כרוכה השאלה המתעוררת באשר לחוקיות או לסבירות ההחלטה להגיש כתב אישום במחלוקות עובדתיות שונות. לערכאה הדיונית הכלים המתאימים לבירור שאלות עובדתיות ומהיבט זה עדיפה היא על פני בית המשפט הגבוה לצדק. שלישית, יש לזכור כי לרשות הערכאה הדיונית עומד מגוון של אמצעים לטפל בפגמים שנפלו בהגשת כתב האישום. בית המשפט יכול לעשות שימוש בסעדים מתונים ומידתיים שאינם מגיעים כדי ביטולו של כתב האישום...
לאור האמור לעיל, לא נמצא כי במקרה דנא קיימת הצדקה לפתיחת שעריו של בית המשפט הגבוה לצדק בפני העותרים, שעה שמצוי בידם מסלול חלופי להעלאת השגותיהם. למותר לציין, כי באם תידחנה הטענות באשר לפגמים הנטענים בהתנהלות התביעה, יוכלו העותרים להשיג על כך בפני ערכאת הערעור, היה ויורשעו בסופו של יו ם (בג"צ 9131/05 ניר עם כהן ירקות אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (טרם פורסם)).
3.כאמור, המקרה שבפנינו אינו בא בגדר המקרים החריגים המצדיקים סטייה מכלל זה, לפיו טענות מסוג הטענות שמעלים העותרים, ראוי שיועלו בפני בית המשפט הרלוונטי (לענייננו בית המשפט לעניינים מקומיים) אשר מוסמך לדון בהן ולהכריע בהן במסגרת ההליך הפלילי. גם טענות "הגנה מן הצדק", מקומן בהליכים הפליליים המתנהלים נגד העותרים:
"מקומה של טענה זו בערכאה הדיונית, שבה מתנהל הליך פלילי, ובדרך-כלל לא בבית-המשפט הגבוה לצדק. לעניין זה נפסק, כי קבלת טענה כזו בבית-המשפט הגבוה לצדק, "מחייבת קיומה של תשתית עובדתית ברורה וחד משמעית, שאינה מצריכה הבאת ראיות והערכתן, ואשר ממנה עולה כפורחת אותה מידה קיצונית של 'שערוריתיות' המצדיקה עשיית שימוש בסמכות האמורה... בדרך כלל, תידון טענה של 'הגנה-מן-הצדק' כטענת 'הגנה' – להבדיל מבסיס ל'מניעות' – במהלכו של הדיון הפלילי בפני הערכאה הדיונית"..." (בג"צ 5319/97 רומן קוגן נ' הפרקליט הצבאי הראשי , פ"ד נא(5) 67, 95).
(וראו לאחרונה בג"צ 9141/05 ירון סנקר נ' משטרת ישראל (טרם פורסם)).
4.משלא הצביעו העותרים על סיבה בשלה יש לחרוג בתיק הנוכחי מן הכלל, תרופתם בבית המשפט לעניינים מקומיים המוסמך לדון בטענות שהם מעלים בעתירתם, ולהעניק להם, אם ימצא לנכון בנסיבות העניין, את הסעד המבוקש של ביטול כתב האישום. אם ידחו טענותיהם, והם יורשעו בסופו של יום, יוכלו כמובן להגיש ערעור בגדרו יתקפו את ההחלטות כולן, לרבות ההחלטה המתייחסת לבטלות כתב האישום.
אשר על כן העתירה נדחית.
ניתן היום, כ"ז באלול התשס"ו
(20.9.06).
ש ו פ ט ש ו פ
ט ת ש ו פ ט ת