פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בג"ץ
7191/15 - א'
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה
3. הסוכנות היהודית
בקשה לצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד רועי חיון,
עו"ד רן קדם
בשם המשיבים 2-1:
עו"ד יצחק ברט
בשם המשיבה 3:
עו"ד אביבה ספרבי
החלטה
1.
בפני בקשה למתן צו בינים (להלן: הבקשה ). בקשה זו הוגשה ביום 26.10.2015, במקביל לעתירה למתן צו על-תנאי שהוכתרה כדחופה (להלן: העתירה ).
2.
העותר, שהוא אזרח של מדינה זרה, טוען כי הוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950. העותר התקבל, כך נטען, ללימודים אקדמיים בישראל אך כניסתו לארץ סורבה.
3.
העתירה מכוונת כנגד הסירוב לאפשר לו לממש את זכאותו לעלות לישראל. בהקשר זה, העותר מבקש כי המשיבים יפרטו מהם שיקולי הביטחון, טעמי שלום הציבור או הסדר הציבורי אשר בשלם נמנעה כניסתו לישראל, וכן כי המשיבים יפרטו אילו בדיקות ערכו ומה הראיות אשר עמדו בבסיס ההחלטה.
4.
מאחר שכניסתו של העותר לישראל סורבה ועל רקע תחילתה של שנת הלימודים האקדמית ביקש העותר כי יינתן צו ביניים שיורה כי לפי שעה יותר לו להיכנס לישראל על מנת שלא ייפגעו לימודיו. העותר טוען כי סיכויי העתירה טובים שכן יש בידיו מסמכים רבים המעידים על יהדותו. בנוסף טוען העותר כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו משום שמניעת כניסתו ארצה כרוכה בהפסד של ימי לימודים וכן משום שהעותר עזב את עבודתו לשם עליה לישראל.
5.
הבקשה לצו ביניים כוונה גם לכך שבית המשפט יורה על מתן צו איסור פרסום על העתירה ועל תוכנה כדי להגן על משפחתו של העותר שמתגוררת מחוץ לישראל. בנוסף, ביקש העותר גם סעד בקשר לפעילותה של הסוכנות היהודית לעניין אופן בחינת זכאותו לשבות.
6.
בהחלטתי מיום 26.10.2015 הוריתי למשיבים להגיב לבקשה לצו ביניים, וכן הוריתי על מתן צו איסור פרסום שיחול על שמו של העותר ועל כל פרט מזהה אחר עד להחלטה אחרת של בית משפט זה.
7.
בתגובתם הודיעו המשיבים 2-1 (להלן: המדינה ) כי הם אינם מתנגדים למתן צו הביניים ככל שזה נוגע לאיסור הפרסום המבוקש. עם זאת, המדינה מתנגדת לסעד הנוגע להשהיית ההחלטה האוסרת על כניסתו של העותר לישראל. המדינה טוענת שמדובר בבקשה לצו עשה, מסוג הבקשות שבית המשפט אינו נוטה להיעתר להן. בנוסף, טוענת המדינה כי מדובר בסעד שאינו נובע במישרין מן הסעד העיקרי המתבקש בעתירה, מאחר שהתרת כניסתו של העותר לישראל לצורך לימודיו אינה קשורה כלל לטענה כי הוא זכאי שבות. המדינה טוענת שדין הבקשה להידחות גם לגופה, וזאת משום שסיכויי העתירה אינם גבוהים, שכן העותר לא הציג ראיות מספיקות להוכחת יהדותו הנטענת. כמו כן, נטען שהעותר כלל לא השיג על ההחלטה המקורית שלא להתיר את כניסתו לישראל באמצעות הגשת ערר ולא מיצה הליכים בהקשר זה. המדינה ציינה כי בעניינו של העותר קיים מידע לפיו כניסתו לישראל מקימה חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
8.
הסוכנות היהודית הודיעה כי גם היא אינה מתנגדת למתן צו איסור פרסום על העתירה ואף הצהירה שהיא אינה מתנגדת לבקשה ככל שהיא נוגעת לפעילותה. הסוכנות היהודית לא הביעה כל עמדה בנוגע להחלטה האוסרת על כניסתו של העותר לישראל.
הכרעה
9.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סבורני כי אין מקום להיעתר לבקשה.
10.
אפתח בסעד העיקרי שהתבקש – צו המשהה את ההחלטה שאסרה על כניסתו של העותר לישראל. לא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה וליתן את הצו המבוקש, וזאת מכמה טעמים.
11.
ראשית , מקובלת עלי טענת המדינה לפיה מדובר בצו עשה שנועד לשנות את המצב הקיים. כידוע, בית משפט זה אינו נוטה ליתן צו עשה במסגרת צו ביניים (ראו, למשל: בג"ץ 8171/09 ראש מועצת הכפר אל ג'אניה נ' מועצת התכנון העליונה במינהל האזרחי , פסקה 8 (23.3.2010); בר"ם 3578/10 מדינת ישראל נ' אאוניסה , פסקה 9 (21.6.2010)). לא מצאתי שיש מקום לחרוג מכלל זה במקרה הנוכחי.
12.
שנית , העתירה מבוססת על טענתו של העותר כי הוא זכאי שבות. מכוחה של טענה זו אף סבור העותר שהיה מקום להתיר את כניסתו לישראל לצורך לימודים. ספק אם התרת כניסתו של העותר לישראל משרתת את הסעד העיקרי המבוקש על-ידו בעתירה, ככל שזה נוגע לזכאותו הנטענת לשבות וכן לבקשת המידע ביחס להחלטה שלא להתיר את כניסתו ארצה (ראו והשוו: בג"ץ 7891/07 תנועת "שלום עכשיו"- ש.ע.ל. מפעלים חינוכיים נ' שר הבטחון (8.3.2013)); בג"ץ 5516/11
פטהאי נ' שר הפנים , פסקה 2 (12.12.2011) (להלן: עניין פטהאי )).
13.
שלישית , העותר לא מיצה את ההליכים ביחס להחלטה שלא להתיר את כניסתו לישראל, ואף מטעם זה יש לדחות את בקשתו (ראו: עניין פטהאי , שם).
14.
בנוגע לסעד הנוסף שהתבקש, קרי מתן צו איסור פרסום על פרטי העתירה, אני סבורה כי יש להותירו להחלטת ההרכב אשר יכריע בעתירה. לפי שעה, הצו אשר ניתן בהחלטתי מיום 26.10.2015 ייוותר על כנו במובן זה שעד למתן החלטה אחרת של בית משפט זה אין לפרסם את שמו של העותר וכן כל פרט מזהה אחר הנוגע לפרטי העתירה. החלטתי זו אינה כוללת כל פרט מזהה או מאפיין הנוגע לנסיבותיו של העותר. לאור הצהרת הסוכנות היהודית, אין לי צורך להידרש לסעד שהתבקש ביחס לפעילותה של הסוכנות.
15.
יודגש כי אין בהחלטתי זו כדי לנקוט כל עמדה ביחס לסיכויי העתירה.
16.
אשר על כן, הבקשה לצו ביניים נדחית.
ניתנה היום, ג' בכסלו התשע"ו (15.11.2015).
ש ו פ ט ת