בג"ץ 7218/03 אחמד אבו סתה סלימאן אלדרעאוי ואח' נ. שר הפנים

השופטת מ' נאור:

1.הסעד "הראשי" שהתבקש בעתירה זו הוא הענקת מעמד של תושבות קבע בישראל לעותרים. המדינה טענה בתגובתה המקדמית כי ענין זה מצוי בסמכותו של בית המשפט לענינים מינהליים. בא כוח העותרים מסכים כי בית המשפט לענינים מינהליים מוסמך לדון בסעד האמור.

2.בעתירה הועלתה גם בקשה לסעד חלופי, אך אין בכך כדי לשלול את הסמכות לדון בסעד העיקרי מבית המשפט לענינים מינהליים.

3.לצורך הגשת עתירה כאמור לבית המשפט לענינים מינהליים אני משאירה בעינו, למשך 10 ימים, את צו הביניים מיום 26.8.2003, שהוצא בהסכמת המדינה.

4.בהחלטתי מיום 21.5.2004 ציינתי כי בא כוח העותרים טען כי "העותרים ביקשו להגיש עתירה מתוקנת", אך בירורי לא העלה כל רמז להגשת בקשה לתיקון העתירה כאמור. עתה טוען עו"ד לקר כי הבקשה הועברה לבית המשפט "אלא שמסיבות שאינן ידועות לב"כ העותרים לא הועברה הבקשה לשופט למתן החלטה". ברישומי בית המשפט אין כל ביטוי להגשת בקשה כאמור וגם העתק הבקשה שצורף עתה אינו נושא חותמת של בית משפט. יהא הדבר אשר יהא, בהחלטתי מיום 21.5.2004 ציינתי כי "לכאורה הקשר בין העתירות אינו הדוק דיו כדי לאפשר את התיקון". דעתי זו אינה משתנה בעקבות הסכמת הפרקליטות להגשת עתירה מתוקנת. אף אציין כי בא כוח העותרים לא צירף לבקשתו לתיקון העתירה נוסח של העתירה המתוקנת אותה הוא מבקש להגיש.

עוד ציינתי בהחלטתי האמורה, כי אין בכל האמור באותה החלטה כדי למנוע מהעותרים, אם רצונם בכך, להגיש עתירה אחרת ולעתור במסגרתה לצו ביניים. כוחם של דברים אלה יפה גם היום.

6.העתירה נמחקת, צו הביניים מיום 26.8.2003 יעמוד בעינו משך 10 ימים נוספים. הבקשה לתיקון העתירה נדחית.