פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בג"ץ 8951/04 האשם מחמד יוסף בדראן נ. משרד הפנים

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · אשרה לישיבת קבע וסמכות שיפוטעתירה לבג"ץ לצו על-תנאי וצו ביניים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

השופטת נאור קבעה כי סעד של אשרה לישיבת קבע נתון לסמכות בית המשפט לענינים מינהליים, ולא לבית המשפט העליון. הוספת סעד חלופי של אזרחות אינה משנה זאת. העתירה לצו על-תנאי נמחקה, וכן העתירה לצו הביניים.

העובדות

הוגשה עתירה מתוקנת לצו על-תנאי נגד המשיבים, המבקשת מהם להסביר מדוע לא תינתן למבקש אשרה לישיבת קבע בארץ או לחילופין אזרחות ישראלית. העתירה המתוקנת לצו ביניים הוגשה בנפרד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם בית המשפט העליון מוסמך לדון בעתירה לאשרה לישיבת קבע או לאזרחות ישראלית, או שהסמכות מוקנית לבית המשפט לענינים מינהליים?
  2. 2.האם הוספת סעד חלופי בעתירה משנה את הסמכות לדון בסעד העיקרי?

הלכות

  1. 1

    סמכות לדון בסעד הראשי של אשרה לישיבת קבע מוקנית לבית המשפט לענינים מינהליים, ולא לבית המשפט העליון

    ״סמכות לדון בסעד ה"ראשי" נשוא העתירה המתוקנת – אשרה לישיבת קבע – מוקנית לבית המשפט לענינים מינהליים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הוספת סעד לחילופין בעתירה אינה שוללת את הסמכות לדון בסעד העיקרי בבית המשפט לענינים מינהליים

    ״בעתירה לסעד נוסף "לחילופין", אין כדי לשלול את הסמכות לדון בסעד העיקרי מבית המשפט לענינים מינהליים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אשרה לישיבת קבע
  • אזרחות ישראלית
  • צו על-תנאי
  • צו ביניים
  • בית המשפט לענינים מינהליים
  • סמכות
  • עתירה מתוקנת
  • נמחק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ

8951/04

בפני:

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופטת א' חיות

העותרים:

1. האשם מחמד

יוסף בדראן

2. אריג' טאהא סולימאן אבו נאג'י

3. עומר אבו נאג'י

4. חאלד אבו נאג'י

נ ג ד

המשיבים:

1. משרד הפנים

2. שר הפנים

עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

בשם העותרים:

עו"ד מועאויה עישאן

פסק-דין

השופטת מ' נאור:

1 . בהחלטתי הקודמת היום, ציינתי כי לא הוגשה עתירה מתוקנת לצו על-תנאי. מסתבר כי הוגשה עתירה מתוקנת לצו על-תנאי (בשני העתקים), אשר לא הועלתה ללשכתי יחד עם העתירה המתוקנת לצו ביניים (אשר הוגשה בהעתק אחד).

2.הצו על-תנאי המתבקש בעתירה המתוקנת הינו "צו על תנאי נגד המשיבים על מנת שיבואו וינמקו בפני כב' ביהמ"ש הזה מדוע לא תינתן למבקש מס' 1 אשרה לישיבת קבע בארץ או לחילופין אזרחות ישראלית".

3.סמכות לדון בסעד ה"ראשי" נשוא העתירה המתוקנת – אשרה לישיבת קבע – מוקנית לבית המשפט לענינים מינהליים, לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס – 2000 וסעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק זה (ראו: בג"צ 2620/02 דראר נ' שר הפנים (לא פורסם)) .

4.בעתירה לסעד נוסף "לחילופין", אין כדי לשלול את הסמכות לדון בסעד העיקרי מבית המשפט לענינים מינהליים (בג"צ 7218/03 אלדרעאוי ואח' נ' שר הפנים ואח' (טרם פורסם).

5.העתירה לצו על-תנאי נמחקת, ועמה העתירה לצו ביניים.

ניתן היום, כ"ו בתשרי תשס"ה

(11.10.04).

ש ו פ ט ת ש ו פ

ט ת

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

הלכות

  1. 1סמכות לדון בסעד הראשי של אשרה לישיבת קבע מוקנית לבית המשפט לענינים מינהליים, ולא לבית המשפט העליון
  2. 2הוספת סעד לחילופין בעתירה אינה שוללת את הסמכות לדון בסעד העיקרי בבית המשפט לענינים מינהליים