בג"ץ 7306/06 אורן אזולאי נ. שר המשפטים

השופט א' א' לוי:

1.ענינה של עתירה זו במשפטו של שר המשפטים עד לא מכבר, חבר-הכנסת חיים רמון, הצפוי להיפתח בעוד ימים אחדים בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו. העותר, שפשר ענינו בסעד המבוקש לא בואר כל צורכו בכתב העתירה, מלין על מה שהוא מגדיר כהפלייתו לטובה של רמון, אשר יזכה – שלא כנאשמים אחרים – למשפט "בזק", תחת שייאלץ להמתין בתור המתדיינים הארוך המשתרך בבית-משפט השלום. ולא זו בלבד, כך נטען, אלא שבניגוד למקובל במקרים דומים, בהם יושב לדין שופט יחיד, נקבע המשפט בפני הרכב שלושה, ובכך קנה לעצמו רמון יתרון השמור אך לנאשמים במעמדו. בכך נפגע, לדעת העותר, פגיעה קשה עקרון השוויון בפני החוק, וכתוצאה מכך עלול להיפגע אמון הציבור במערכת בתי-המשפט. הוא מבקש, אפוא, כי נורה על עריכת המשפט בפני דן יחיד, על-פי יומנה של הערכאה הדיונית.

2.לא נוכל להיענות לבקשתו של העותר. כלל הוא, כי אין בית-המשפט הגבוה לצדק מתערב בהחלטותיהן של ערכאות שיפוטית בענינים של סדרי-דין וניהול ההליך, אלא במקרים חריגים ביותר, דוגמת החלטה שניתנה בחריגה מסמכות או מתוך שרירות מנהלית לשמה (בג"צ 583/87 הלפרין נ' כבוד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים , פ"ד מא(4) 683, 702; בג"צ 4970/05 אפל נ' כבוד נשיאת בית משפט השלום בתל אביב ואח' , טרם פורסם, 15.6.05 ). במקרה דנן, מצויה ההחלטה בדבר ההסדרים הדיוניים בהליך המתנהל בענינו של רמון, בידיה של הערכאה היושבת לדין, כמו גם בסמכותה של משיבה 5, נשיאת בתי-משפט השלום במחוז תל-אביב, כאמור בסעיף 47 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984:

בית משפט שלום ידון בשופט אחד, ואולם רשאי השופט היושב לדין או נשיא בית משפט השלום להורות שהדיון בענין פלוני יהיה לפני שלושה שופטים.

לא סברנו, כי במקרה נושא עתירה זו הופעלה הסמכות – אשר סמכות שבשיקול-דעת היא – שלא כראוי או על-יסוד שיקולים שאינם ממין הענין, ועל כן לא נמצאה לנו עילה להתערב בהסדרים שנקבעו.

3.בשולי הדברים נשוב ונטעים את שכתב הנשיא מ' שמגר בענין הלפרין הנ"ל והודגש בפרשות נוספות, כי "[אין יסוד] לטענה כי שיפוט על ידי שלושה שופטים, יש בו, ככלל, כדי להעניק לנאשם הגנה טובה יותר בהשוואה למי שנדון על ידי שופט יחיד, או כי שיפוט על ידי שלושה שופטים מעניק מידת צדק רבה יותר" ( שם , בע' 703).

מטעמים אלה, אנו דוחים את העתירה על הסף.