פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בג"ץ
7611/12 - ז'
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
העותר:
אליהו יפת
נ ג ד
המשיבים:
1. רשם האגודות השיתופיות
2. שער אפרים - מושב עובדים להתיישבות
3. עו"ד איתן ארז - מפרק מפעיל
בקשה לחיוב העותר בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים 3-2
החלטה
בפניי בקשה שהגישו המשיבים 3-2 לחייב את העותר בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.
1.
עניינה של העתירה בהחלטת המשיב 1, רשם האגודות השיתופיות, שניתנה במסגרת סמכותו כמפקח על ענייני פירוק אגודות שיתופיות, בערעור על קביעת חובות העותר ועל צו תשלום שהוצא לו על ידי המשיב 3, מפרקה של המשיבה 2.
המשיבים 3-2 טוענים כי מדובר בעתירת סרק אשר נועדה להפעיל עליהם ועל המשיב 1 לחץ בלתי הוגן וכי מדובר בעותר סדרתי אשר בהתנהלותו מכשיל את הליכי הבראת המשיבה 2. עוד מדגישים המשיבים 3-2 כי העותר אינו מכבד החלטות שיפוטיות אשר ניתנו בעניינו ולא שילם לידיהם הוצאות שנפסקו בהליכים קודמים ומכאן כי אם יחויב בהוצאות בהליך זה לא ישלם אף אותן, וכי יש ליתן משקל לעובדה שלמעשה ניתנה בעניינו של העותר הכרעה שיפוטית על ידי המשיב 1.
2.
המשיב 1 הותיר את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט ואילו העותר מתנגד לה. העותר מדגיש כי ככל שיחויב בהוצאות לא קיים כל קושי למשיבים 3-2 לגבותן באשר אלו עיקלו שלושה חשבונות בנק שלו אשר הסכומים המופקדים בהם עולים באופן משמעותי על סכום חובו הנטען למשיבה 2. כן טוען העותר כי סיכויי העתירה גבוהים, וכי העובדה שניתן בהליך זה סעד ארעי מבלי לחייבו להפקיד ערובה מלמדת גם היא כי דין הבקשה להידחות.
3.
לאחר שעיינתי בנימוקי הצדדים בחומר שבפניי החלטתי לדחות את הבקשה.
כידוע, על דרך הכלל הגשת עתירה לבית-המשפט הגבוה לצדק אינה כרוכה בהפקדת עירבון נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך. בהתאם עושה בית משפט זה שימוש זהיר ובמשורה בסמכותו לחייב עותר להפקיד ערובה (ראו: בג"ץ 6129/08 רוקח פארמצ'י בע"מ נ' משרד הבריאות , פסקה 5 (2.9.2008) (להלן: עניין רוקח פארמצ'י )); בג"ץ 5559/11 ברגמן נ' שר התעשיה המסחר והתעסוקה (14.8.2011)), ואיני סבורה כי במקרה דנן הוכיחו המשיבים 3-2 התקיימותן של נסיבות מיוחדות המצדיקות לסטות מכלל זה.
בהקשר זה לקחתי בחשבון, בין היתר, את העובדה שבהינתן העובדה שבהליך זה ניתן צו ארעי (החלטות כב' השופט ע' פוגלמן מיום 6.12.2012 ומיום 10.2.2013) והוחלט כי הוא ייקבע לדיון בפני הרכב, קשה לומר שההליך נטול עילה באופן המצדיק חריגה מן הכלל הנזכר. כמו כן, ואף שלא נעלמה מעיני טענת המשיבים 3-2 לפיה העותר יוזם הליכים רבים ואינו משלם הוצאות שנפסקו לחובתו, לא שוכנעתי על בסיס החומר שבפניי כי לא יהיה בידי המשיבים 3-2 להיפרע מן העותר, וזאת בין היתר בשים לב לטענת המשיבים 3-2 עצמם לפיה "העותר הפגין יכולת כלכלית איתנה" (והשוו עניין רוקח פארמצ'י , פסקה 7).
אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ב בניסן תשע"ג (2.4.2013).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת