בג"ץ 7620/20 שטרית יזמות ובניה (ר.ש.ר.ו) נ. משרד הבינוי והשיכון

השופט נ' הנדל:

1.

דין העתירה – העוסקת בהיבטים שונים של מכרז יש/15/2018 "לרכישת זכויות חכירה לבניית 60 יח"ד ב-3 מתחמים לבניה צמודת קרקע באדם – גבע בנימין" – להידחות על הסף, נוכח קיום סעד חלופי, בדמות הגשתה לבית המשפט לעניינים מינהליים. אכן, עתירה קודמת שהגישו העותרות לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (עת"ם 42084-10-18; השופט ע' שחם ) – נדחתה, ביום 27.12.2018, על הסף בשל העדר סמכות עניינית. אולם, מאז השתנתה התמונה, לאחר שבית משפט זה פסק כי עתירות מהסוג שלפנינו באות בגדרי סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים:

"מדובר במכרז שפורסם על ידי המשיבים 2-1 באתר רמ"י, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. החוזים שהם פועל יוצא של הליך המכרז נעשו אל מול רשות מקרקעי ישראל ומדינת ישראל בהתאמה, והמחלוקת נסבה על שאלה מובהקת של דיני מכרזים. העולה מהמקובץ שהעניין הדומיננטי בעתירה נתון לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לפי פרט 5 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000" (בג"ץ 4461/19 אברהם אליהו ובניו בע"מ נ' הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש ביו"ש , פסקה 4 (4.11.2019)).

יצוין כי העתירה הנוכחית הוגשה לאחר מתן פסק הדין האמור.

2.

אשר לדברי העותרות, כי "אינן מתנגדות" להעברת העתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים, אזכיר כי –

"דרך ההתדיינות בבית משפט זה שונה מזו הנהוגה בבתי המשפט לעניינים מנהליים, ולכן בית משפט זה אינו נוהג להעביר עניינים אשר הוא אינו דן בהם אל הערכאה המוסמכת [...] בנוסף לכך, סעיף 79 לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט רשאי להעביר עניין שבו הוא דן לבית משפט אחר, אם מצא 'שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית'. ואולם, סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים לדון בענייננו אינה שוללת את סמכותו העקרונית של בית משפט זה, וגם משום כך אין להורות על העברת הדיון" (בג"ץ 809/20 קפא – עמותה לשינוי חברתי בנגב נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 6 (12.3.2020)).

3.

אשר על כן, ומבלי להידרש לסוגיית השיהוי – שהובאה רק בשולי תגובת המשיבים, והתייחסות העותרות אליה ראויה לבירור – העתירה נדחית על הסף. על רקע גלגולה הקודם של העתירה, אין צו להוצאות בהליך דנן.