בג"ץ 7674/03 יצחק אזולאי (ז'ק) נ. שירות בתי הסוהר

1.העותר – אסיר המרצה עונש מאסר בפועל – מבקש כי בית המשפט הגבוה לצדק יורה על שחרורו מן הכלא, עקב תנאי מאסרו.

2.העותר הורשע, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשלוש עבירות של אונס, וכן בעבירות של כליאת שווא, איומים, מעשים מגונים, ניסיון לבצע מעשים מגונים והדחה בחקירה. ביום 13.4.2003 הוטלו עליו 12 שנות מאסר בפועל (בניכוי תקופת מעצרו) ושנתיים מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי עיכב, פעמים, את ביצוע גזר הדין. ביום 25.6.2003, הגיש העותר ערעור על פסק הדין ועימו בקשה נוספת לעיכוב ביצוע. ביום 3.7.2003, דחה השופט ס' ג'ובראן בקשה של העותר להמשך עיכוב ביצוע העונש (ע"פ 5739/03) .

3.ביום 20.7.2003 החל העותר לרצות את עונשו. ערעורו - תלוי ועומד.

4.לטענת העותר "הוא ישן על הרצפה בתא קטנטן ביחד עם עוד כ- 14 אסירים/עצירים, בתנאים סניטריים בלתי נסבלים". על כן מבקש הוא שבית משפט זה יורה על שחרורו. בהחלטה מיום 26.8.2003, התבקש בא כוח העותר להבהיר, אם אין עומד לעותר סעד חלופי של עתירת אסיר, כאמור בסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971. לדידו של בא כוח העותר, בכתב הבהרה מיום 29.8.2003, לבית המשפט המחוזי אין סמכות לדון בעתירה כעתירת אסיר. הסעד המתבקש בעתירה הוא שחרור העותר – ולא שינוי בתנאי מאסרו. על כן, לטענתו, לא עומד לעותר סעד חלופי, ועל העתירה להתברר בבית המשפט הגבוה לצדק דווקא.

5.דין העתירה להידחות, מפאת סעד חלופי, של עתירת אסיר לפי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971.

6.הסעיף האמור קובע:

עתירה 62א. (א) אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק (להלן בסימן זה - בית המשפט) עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין

בכל ענין הנוגע למאסרו

או למעצרו (להלן בסימן זה - עתירה).

. . .

7.עתירה של אסיר כנגד שירות בתי הסוהר בענין אי הספקת מיטה בבית הכלא, מספר אנשים בתא ותנאים סניטריים, הינה "עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין", ב"ענין הנוגע למאסרו" של אסיר. אם, אכן, מוחזק העותר בתנאים שלא כדין, חזקה שהעיוות יוסר במסגרת ההליכים השיפוטיים כאמור בסעיף 62 א(א). על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעתירות אסיר ניתן לבקש רשות ערעור לבית המשפט העליון. העותר חפץ דווקא בסעד של שחרור ממאסרו הממושך, עקב תנאי מאסרו לאחר שרשויות בתי הסוהר השיבו את פניו ריקם, ולא נענו לפניותיו בעניין תנאי מאסרו. ההליך של עתירת אסיר נועד לביקורת שיפוטית בכל עניין הנוגע למאסר או מעצר. אם אכן צודק העותר בטענותיו נגד תנאי מאסרו, עליו לדרוש, בהליך שיפוטי שיועד לכך, קיום תנאי מאסר נאותים, (ראו והשוו גם בש"פ 7053/01 פלוני נ' מדינת ישראל , פ"ד נו (1) 504).

8.לאור האמור, נדחית עתירה זו על הסף.