בג"ץ 7855/12 מייק ואן קול [לשעבר מיכאל מלמד ] נ. מדינת ישראל

בפניי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה אותה הגיש העותר בעתירה שבכותרת, בה הוא עותר לסגירת תיק חקירה פלילי שנפתח נגדו.

1.

בבקשתו טוען העותר כי הוא נכה המתקיים מקצבת נכות, כי ניתן ללמוד על מצבו הכלכלי הקשה גם מתוצאות חקירת יכולת שנערכה לו על ידי ראש ההוצאה לפועל, וכי בהליכים אחרים שהתנהלו בעניינו בעבר ניתן לו פטור מתשלום אגרה ומצבו הכלכלי לא השתנה מאז מתן החלטות אלו. לבקשה צורף תצהיר אותו הגיש העותר לטענתו לראש ההוצאה לפועל. התצהיר נושא את התאריך 12.5.2011 והוא הוגש בלא הנספחים המצויינים בו.

2.

על-פי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2112 (להלן: תקנות בתי המשפט ), מתן הפטור המבוקש מותנה בהתקיימותם של שני תנאים מצטברים - האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית; והשני, כי ההליך מגלה עילה. בענייננו, התנאי הראשון לא הוכח כדבעי שכן הבקשה אינה נתמכת באסמכתאות כלשהן פרט לתצהיר הנזכר ולאישור המוסד לביטוח לאומי בדבר תשלומי קצבת נכות. יצוין בהקשר זה כי אמנם העותר אינו מיוצג אך התנאי בדבר הוכחת חוסר יכולת כלכלית הובהר לו כבר בעבר (ראו למשל: רע"א 5262/11 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 17.7.2011); בג"ץ 4441/12 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.6.2012); רע"א 8436/11 מייק ואן קול נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.11.2011)). עוד הובהר לעותר בעבר כי העובדה שבהליך אחר קיבל פטור מאגרה מהווה ראיה לכאורית בלבד לחוסר יכולת כלכלית (תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי המשפט) ואין משמעותה מתן פטור אוטומטי בהליכים אחרים, וכי עליו לבסס את טענת העדר היכולת הכלכלית בכל הליך בו מבוקש על ידו מתן הפטור (ראו בג"ץ 4441/12 ורע"א 8436/11 הנ"ל).

אשר על כן, ואף מבלי להידרש לשאלת קיומה של עילה העומדת ביסוד העתירה, אין מקום לקבל את בקשת העותר למתן פטור מלא מתשלום האגרה.

יחד עם זאת, בהינתן מהות ההליך ונוכח המצב הכלכלי הנטען אשר אכן ניתן להניח כי אינו מן המשופרים, אני נעתרת, ולו לפנים משורת הדין, להפחתה בסכום האגרה כך שתעמוד על סכום של 500 ש"ח.

האגרה בשיעור האמור תשולם בתוך 14 ימים ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך ללא הודעה נוספת.