בג"ץ 7944-23 בג"ץ 7944-23

השופטת ר' רונן:

בעתירה שלפניי מבקשת העותרת כי נורה על הסרת שמה של המשיבה 2 מרשימת המומחים של בתי המשפט. כמו כן התבקש צו ביניים המורה על ביטול רישומה של המשיבה 2 כמומחית החל מיום 20.2.2023 – המועד בו ניתן פסק דין בהליך משמעתי שהתקיים בעניינה (עב"י 63030-03-22).

1.בהתאם לתקנות בתי המשפט (רשימת מומחים מטעם בית המשפט), התשפ"ג-2022 (להלן: תקנות בתי המשפט), המשיבה 1, הנהלת בתי המשפט, היא הממונה על ניהול רשימת מומחים המתפרסמת באתר האינטרנט של הרשות השופטת. כעולה מהעתירה ומעיון במערכת "נט המשפט", המשיבה 2, הגב' ללי גרשנזון, היא פסיכולוגית קלינית הנמנית עם רשימת המומחים האמורה. יוער כי סעיף 15(א) לתקנות האמורות קובע כי בית המשפט רשאי למנות מומחה גם מחוץ לרשימה מטעמים שיירשמו.

2.כנגד המשיבה 2 התנהל הליך משמעתי לפני ועדת המשמעת של משרד הבריאות שהוקמה בהתאם מכוח סעיף 35 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977. בסופו של ההליך הורשעה המשיבה 2 ביום 20.2.2023 במספר עבירות משמעת, ונקבע כי רישיונה יותלה בפועל למשך שמונה חודשים. המשיבה 2 הגישה ערעור על החלטות ועדת המשמעת לבית המשפט המחוזי בירושלים (עב"י 63030-03-23, כב' השופט נ' פלקס). כעולה מההחלטה שניתנה בהליך זה, באי כוח הצדדים הצהירו בדיון שהתקיים ביום 20.2.2023 כי "לאחר ששמענו את הערות בית המשפט ובהמלצתו; בשים לב לכלל נסיבות העניין ולכך שסוגית הרשעת המערערת (היא המשיבה 2 דנן, ר.ר.) בעניין חריגה להוראות כלל ג' לרישא לכללי הסתדרות הפסיכולוגים בישראל משנת 2008 באשר לאופן ניסוח חוות דעת המוגשת לבית משפט מהווה הרשעה ראשונה מסוג זה בישראל והעומדת בעינה; בשים לב לכך שבגין אותם מעשים התלתה המערערת את רישיונה מרצון מעיסוק בפסיכולוגיה משפטית למשך 4 חודשים", מוסכם על הצדדים כי "אין מקום לנקיטת אמצעי משמעת נוספים, בנוסף להתליית הרישיון האמורה שהיתה מוצדקת בנסיבות העניין". יצוין כי הצדדים ביקשו מבית המשפט שינמק בקצרה את הטעמים שהובילו להמלצתו והחלטה מפורטת כאמור ניתנה ביום 28.2.2023.

3.ביום 16.7.2023, מונתה המשיבה 2 כמומחית מטעם בית המשפט לצורך מתן חוות דעת בהליך המתנהל בבית משפט לענייני משפחה בבאר-שבע בעניין הסדרי שהות עבור בנה הקטין של העותרת ובן זוגה לשעבר (תלה"מ 62344-12-21). חוות דעתה של המשיבה 2 הוגשה ביום 10.10.2023.

מספר ימים לאחר מכן, ביום 15.10.2023, הגישה העותרת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לדחיית חוות הדעת בה טענה כי מינוי המשיבה 2 כמומחית נעשה שלא כדין. לטענתה, המשיבה 2 הורשעה בעבירות משמעת בגין הגשת חוות דעת לקויות ועל כן אינה רשאית להימנות עם רשימת המומחים. ביום 25.10.203 הגישה העותרת בקשה מנומקת לפסילת מינוי המשיבה 2 כמומחית.

ביום 1.11.2023 הגישה המשיבה 2 תגובה לבקשת הפסילה, בה טענה כי המינוי נעשה על פי התקנות. לטענתה, עיתוי הגשת הבקשה מהווה ניסיון פסול להטיל אימה על המומחית עובר למענה על שאלות הבהרה מטעם העותרת וחקירתה הנגדית של המשיבה 2. המשיבה 2 הדגישה כי היא לא הורשעה בפלילים וכי למעשה במסגרת הערעור שהגישה, ביטל בית המשפט המחוזי את עונש ההשעיה שהוטל עליה על-ידי ועדת המשמעת. בעקבות תגובתה של המשיבה 2, הורה בית המשפט לעותרת להודיע בתוך שבעה ימים האם היא עומדת על בקשתה. ביום 9.11.2023 הגישה העותרת תגובה לבית המשפט בה חזרה על טענותיה והבהירה כי היא עומדת על בקשתה. טרם ניתנה החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבקשת העותרת.

ביום 25.10.2023 פנתה העותרת במכתב ליועצת המשפטית לממשלה. באותו היום השיבה לה היועצת המשפטית כי הטיפול בפנייתה הועבר לפרקליטות.

4.ביום 2.11.2023 הגישה העותרת את העתירה דנן. על פי הנטען בעתירה, הרשעת המשיבה 2 נגעה לניסוח חוות דעת לקויות, וכתוצאה מכך - רישיונה הותלה. חרף התליית רישיונה, המשיבה 1 לא עדכנה את רשימת המומחים ולא הסירה את שמה מהרשימה. לאור זאת, מוסיפים שופטים רבים למנות את המשיבה 2 כמומחית, וזאת לגישתה בניגוד לתקנות בית המשפט האוסרות לטענתה למנות את מי שהורשע כמומחה. המשיבה 2 אף נוהגת בחוסר תום לב ואינה מיידעת את בית המשפט אודות הרשעתה. העותרת טענה כי כתוצאה מכך, בית המשפט מסתמך על חוות דעת רשלניות ולקויות הגורמות נזק משמעותי להורים ולקטינים. העותרת הוסיפה וביקשה כי יינתן צו ביניים שיורה על ביטול מינוי המשיבה 2 כמומחית החל מיום מתן פסק הדין בהליך המשמעתי שהתנהל בעניינה ביום 20.2.2023.

דיון והכרעה

5.דין העתירה להידחות על הסף.

6.כעולה מהאמור לעיל, המשיבה 2 מונתה כמומחית בהליך המתנהל בעניינה של העותרת. רק לאחר שהמשיבה 2 מסרה את חוות דעתה, העלתה העותרת טענות כנגד מינויה לנוכח עבירות המשמעת בהן הורשעה, וביקשה מבית המשפט לענייני משפחה לפסול - כתוצאה מכך - את חוות הדעת ואת מינוי המשיבה 2 כמומחית. כאמור, בית המשפט לענייני משפחה טרם הכריע בבקשה.

המומחית מונתה אפוא לצורך מתן חוות דעת בהליך המתנהל בעניינה של העותרת בבית המשפט לענייני משפחה; ושאלת הפסילה של חוות הדעת עודנה תלויה ועומדת לפניו. כידוע, בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו דן בעניינים שבית משפט אחר מוסמך לדון בהם (ראו: סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה). בית משפט זה אף אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של בתי משפט אזרחיים שניתנו בסמכות (ראו למשל: בג"ץ 3057/20 רועי נ' רשות מקרקעי ישראל (17.5.2020)). קל וחומר שאינו מתערב בעניינים התלויים ועומדים לפני בית משפט אחר ודי בכך כדי לדחות את העתירה (ראו למשל: בג"ץ 9135/07 גדרון נ' ראש הממשלה (19.11.2017)). ככל שלאחר שתינתן החלטת בית המשפט לענייני משפחה, העותרת תהיה סבורה כי היא שגויה – היא תוכל להשיג עליה בדרכים המקובלות – ולא בדרך עקיפה על-ידי הגשת עתירה לבג"ץ.

7.מעבר לאמור יצוין כי בניגוד לטענות העותרת, מנוסח תקנות בתי המשפט עולה כי ההשלכה של הרשעה בעבירת משמעת אינה מובילה בהכרח ובכל מקרה להסרתו של המומחה שהורשע מרשימת המומחים. כך, בהתאם לתקנה 13(1) לתקנות בתי המשפט, רשאית הוועדה להקמת רשימת המומחים למחוק את שמו של מומחה מרשימת המומחים, לאחר שנתנה למומחה הזדמנות לטעון את טענותיו, וזאת אם מתקיים אחד או יותר מהסייגים להיכלל ברשימת המומחים כאמור בתקנה 8. סעיף קטן (2) בתקנה 8 הנ"ל קובע כי לא ייכלל ברשימת המומחים "מי שהורשע בעבירת משמעת לפי כל דין או הוגשה נגדו קובלנה בעבירת משמעת או שהוכרע כי עבר על כללי אתיקה מקצועית, שמפאת חומרתם, מהותם או נסיבותיהם, אין הוא ראוי, לדעת הוועדה להקמת רשימת המומחים, לשמש מומחה מטעם בית המשפט". בטיוטת התקנות שפורסמה להערות הציבור נכתב ביחס לתקנה 8 כי "על המועמד לעמוד בסטנדרטים של התנהגות נורמטיבית שעיקרם, העדר עבר פלילי ועבר משמעתי, שבשלהם אין הוא ראוי, לדעת הוועדה, לשמש כמומחה מטעם בית המשפט". העולה ממכלול הדברים הוא כי לוועדה להקמת רשימת המומחים יש שיקול דעת האם ראוי להסיר מרשימת המומחים מומחה שעבר עבירה פלילית או עבירת משמעת, וזאת לאחר שתינתן זכות שימוע למומחה.

8.טעם נוסף המחייב שלא לקבל את העתירה הוא העובדה שהעותרת לא פנתה בפנייה מוקדמת. העותרת אומנם פנתה ליועצת המשפטית לממשלה ביום 25.10.2023. ואולם, פנייה כזו, שנעשתה בסמוך להגשת העתירה, ומבלי ליתן שהות סבירה למתן תגובה – אינה מקיימת את חובת הפנייה המוקדמת בהתאם לדין (ראו מיני רבים: בג"ץ 6394/04 ארגון האמבולנסים הפרטיים בישראל נ' מגן דוד אדום (10.2.2005); בג"ץ 5586/22 אגוד מכוני הרישוי בישראל נ' שר האוצר (24.8.2022)). העותרת אף לא פנתה לוועדה בבקשה להסיר את המשיבה 2 מרשימת המומחים, ומכאן שהיא אף לא מיצתה סעד חלופי שעמד לה. כידוע, בהתאם להלכה הפסוקה בית משפט זה לא יידרש לעתירה ככל שעומד לעותר סעד חלופי (ראו מיני רבים: בג"ץ 8263/22 אל-סייד נ' רשות מקרקעי ישראל (5.12.2022); בג"ץ 8284/21 תזמורת ירושלים מזרח ומערב נ' משרד התרבות והספורט מדינת ישראל, פסקה 10 (27.2.2022); בג"ץ 1925/12 אלסאנע נ' מינהל מקרקעי ישראל (15.7.2012)).

9.לאור כל האמור, העתירה נדחית, וממילא נדחית הבקשה לצו ביניים. משלא התבקשה תגובה - אין צו להוצאות.