פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
6394/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט י' עדיאל
העותר:
ארגון האמבולנסים הפרטיים בישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. מגן דוד
אדום
2. שר הבריאות, משרד הבריאות
3. שר האוצר
4. מנהל מס ערך מוסף
5. שירותי בריאות כללית - המרכז הרפואי העמק
עפולה
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה:
א' באדר א' תשס"ה
(10.2.2005)
בשם העותרים:
עו"ד מינצר-כרמון, עו"ד רובננקו
בשם המשיב 1:
עו"ד אסנת, עו"ד קאופמן
בשם המשיבים 4-2:
עו"ד ליכט
בשם המשיב 5:
עו"ד יעקב, עו"ד שוהם
פסק-דין
השופט מ' חשין:
העותר שלפנינו הוא ארגון האמבולנסים הפרטי בישראל, ארגון המאגד חברות אמבולנסים פרטיות ומפעילים אחרים של אמבולנסים והסעת חולים אמבולטוריים.
עיקרה של העתירה נסוב על טענתו של העותר כי מגן דוד אדום, שכונן מכוח חוק מגן דוד אדום, תש"י-1950, מתחרה בחברי הארגון שלא כדין. עתירת העותר היא, אפוא, כי יוצא צו וייאסר על מגן דוד אדום לעסוק בפעילות שלטענת העותר פעילות מסחרית-עסקית היא. כן מבקש העותר מבית המשפט סעדים אחרים, אלה ואחרים, נגד מגן דוד אדום ונגד המשיבים האחרים.
המשיבים השיבו לבית המשפט במסמכים כבדים ומפורטים והשאלות השנויות במחלוקת (למצער חלקן) שאלות ראויות הן להתכבד בהן. ואולם אין בדעתנו להיכנס בעובי הקורה בשל טענת סף אחת שהעלתה המדינה ואשר אנו עומדים להיעתר לה. מסתבר כי עובר להגשת העתירה כתבה באת-כוח העותר למנהל מס ערך מוסף (העתקים למגן דוד אדום, לשר האוצר ולשר הבריאות) ובמכתבה העלתה טענות שיש בפיה כנגד עיסוקיו של מגן דוד אדום, והן עיקר הטענות המועלות בעתירה. אצה לו הדרך לעותר. המכתב אל רשויות המדינה נכתב ביום 29.6.04, ולא חלף אלא שבוע ימים, וביום 6.7.04 הוגשה העתירה המונחת לפנינו והיא עתירה המעלה את טענות העותרת במלואן. לא זו הדרך לפנות לבית המשפט הגבוה לצדק. אכן, יש שגוף ציבורי משתהה שלא כהלכה ושלא בדין בתשובה למכתב הנכתב אליו, ובמקרה מעין זה יכול ורשאי הרואה עצמו נפגע לפנות לבג"ץ בטענה כי לא זכה לקבל תשובה שהיה זכאי לה. ואולם אין להשלים עם תופעה מעין זו, שעורך-דין יכתוב מכתב התראה למשרד ממשרדי הממשלה, ולאחר שבוע ימים יפנה בעתירה לבג"ץ. אין להשלים עם תופעה מעין זו ועל כן החלטנו לדחות את העתירה על הסף מטעם זה בלבד.
טוענת באת-כוח העותר כי מאז הגשת העתירה עברו כשבעה חודשים והנה לפנינו הזמן המתאים להגשתה של העתירה. לא כי. שבעת החודשים האלה לא לזכותו של העותר ייזקפו. לולא העתירה שלפנינו ועתירות שכמותה היה ניתן לשמוע עתירה בזמן קצר משבעה חודשים. מכל מקום אין ולא כלום בטענה זו ואנו דוחים אותה. אנו מחליטים לדחות את העתירה כעתירה שהוגשה טרם זמנה.
העותר ישלם למשיב 1, למשיבים 2, 3, 4 ביחד ולמשיב 5, לכל אחד מהם, שכר טרחת עורך-דין בסך 7,500 ₪.
ניתן, א' באדר א' תשס"ה (10.2.2005).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
04063940_G05.doc /שב
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il