בג"ץ 7949-23 בג"ץ 7949-23

1.בעתירה שלפנינו מבקש העותר "לפסול" פסקי דין קודמים שניתנו בעניינו; להעניק לו פיצוי כספי "עקב עינוי דין משוא פנים והטיית משפט"; ולקבוע כי גורמים שונים, ובכללם שופטים בבית משפט זה, פעלו בניגוד לחוק. בעתירה נטען כי הליכים קודמים שנקט העותר הוכרעו על ידי שופטים על אף שאלו היו פסולים מלדון באותם הליכים. עילת הפסלות הנטענת נובעת מתביעה לפיצויים שהגיש העותר נגד המדינה, ובה נטען כי אותם שופטים התרשלו בתפקידם והוציאו את דיבתו רעה (תביעה זו נדחתה. ראו רע"א 6212/19 שוקר נ' מדינת ישראל (23.12.2019)). לצד העתירה הוגשה בקשה ל"פטור מהגשת תצהירים" וכן "בקשה לפסלות שופטים", ולפיה שופטים שונים בבית משפט זה מנועים מלדון בעתירה דנן.

2.העותר מבקש "לפסול", כלשונו, פסק דין בו נדחה ערעור שהגיש על החלטה בעניין פסלות שופט (ע"א 1227/20 שוקר נ' מדינת ישראל (23.3.2020)) ופסק דין בו נדחה ערעורו על דחיית תביעתו בבית המשפט המחוזי (ע"א 8949/17 שוקר נ' אינספקס בע"מ (10.1.2021)). השגות העותר על פסקי דין אלו אינן מגלות כל עילה מבוררת המוכרת בדין להתערב בהם. כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות ופסקי דין שניתנו על ידו בשבתו כבית משפט לערעורים, וזאת גם כאשר אותן החלטות ניתנו בהליכי פסלות שופט (ראו והשוו: בג"ץ 5444/01 אחינועם נ' מדינת ישראל (17.1.2001); בג"ץ 2118/14 ורטנסקי נ' כב' השופט הנדל (2.4.2014); בג"ץ 805/18 מזרחי נ' פקיד שומה פתח תקווה (6.2.2018)). משכך, דין העתירה להידחות.

3.העתירה דנן היא חולייה נוספת בשרשרת הליכים שמגיש העותר, שאינו מיוצג, מזה למעלה מעשור הן בישראל והן בערכאות זרות. טוב יעשה העותר אם יסתייע ביעוץ משפטי לפני שיגיש הליכים נוספים. מכל מקום, בין אם יעשה כן ובין אם לאו, על העותר למתן את שפתו, ולהימנע מניסוח כתבי טענותיו בלשון משתלחת.

4.העתירה נדחית, אפוא. בנסיבות אלו מתייתר הצורך להכריע בבקשות שהגיש העותר. הרבה לפנים משורת הדין – לא ייעשה צו להוצאות.