פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה
לצדק
בג"ץ
7955/09 - ג'
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט
י' דנציגר
העותרים:
1. ודים ויגובסקי
2. ג'יני ויגובסקי
3. ג'רמי ויגובסקי
נ ג ד
המשיבים:
1. שר הפנים
2. מנהל מינהל האוכלוסין
עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים
בשם העותרים:
בשם המשיבים:
בעצמם
עו"ד רועי שויקה
פסק-דין
השופט
י' דנציגר:
1.
לפנינו עתירה בה מבקש העותר 1 לבטל את צו ההרחקה מן הארץ שהוצא נגדו ביום 4.9.2009 וכן לשחררו ממשמורת. ביום 2.9.2009 נעצר העותר 1 על ידי משטרת ישראל בגין אי תשלום על מצרכים בסופרמרקט ובעודו אוחז תעודת זהות מזויפת. לא הוגש כתב אישום נגד העותר 1 בגין המעשה, אולם הוא הועבר לשלטונות ההגירה.
2.
העותר 1 הגיע לישראל בשנת 1991 מברית המועצות, ולטענתו אזרחותו הסובייטית נשללה. העותר 1 פנה בעבר לבית משפט זה בעניין מעמדו. ביום 22.6.2008 נשלח לעותר 1 מכתב ממנהל מינהל האוכלוסין המודיע לו על "ביטול אשרת עולה ואזרחות ישראלית" שכן נמצא כי קיבל אותן על סמך עלייה במרמה ותעודה מזויפת. העותר 1 התבקש לצאת מישראל עד ליום 30.8.2008. בהמשך פנו העותרים לנציבות האו"ם לפליטים בבקשה להגנה ובקשתם נדחתה ועל כך הגישו העותרים ערעור.
3.
לאחר מעצרו, ביום 7.9.2009, נדון עניינו של העותר 1 בבית הדין לביקורת משמורת שוהים שלא כדין (להלן: בית הדין ). בהחלטה שניתנה באותו היום הפנה בית הדין שאלות לנציבות האו"ם לפליטים וכן ביקש ממשרד הפנים להמציא ההעתק ממכתב הסירוב. בית הדין קבע כי נוכח העובדה שנכון למועד מתן ההחלטה שוהה העותר 1 בישראל ללא אשרה תקפה והינו שוהה שלא כדין אשר דינו הרחקה מישראל, יש להשאיר את צו המשמורת ללא שינויים. דיון נוסף בעניינו של העותר 1 התקיים ביום 13.9.2009 בבית הדין. הדיון התקיים לאור בקשת נציבות האו"ם לפליטים להורות על שחרורו של העותר 1 מאחר וביום 6.9.2009 הגיש באמצעות אשתו, העותרת 2, ערעור על דחיית בקשתו לקבלת מעמד פליט. בהחלטתו דחה בית הדין את הבקשה והורה על החזקתו של העותר 1 במשמורת עד לקבלת תשובת הוועדה המייעצת לענייני פליטים באשר לערעור.
4.
על כך נסובה העתירה שלפנינו התוקפת, בעיקרה, את החלטת בית הדין. כמו כן מעלים העותרים טענות כלליות לפיהן יש להורות לשלטונות ההגירה בישראל לא לעצור מחוסרי אזרחות המבקשים מקלט, והנמצאים תחת הגנת האו"ם.
5.
ביום 7.10.2009 ביקשתי את תגובת המשיבים והוצאתי צו ארעי המונע את הרחקתו של העותר 1 מן הארץ עד למתן החלטה אחרת.
6.
בתגובתם טוענים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף שכן לעותר 1 קיים סעד חלופי. להשלמת התמונה אעיר כי העותר הגיש ביום 14.10.2009 בקשה למתן החלטה לשחרור ממשמורת בה הוא מצהיר כי הוא והעותרים 3-2 ייצאו מן הארץ בסיום ההליכים לקביעת מעמדם כפליטים ולפיכך ולאור הצו הארעי שהוצא בהחלטתי הנזכרת אין כל סיבה להחזיק את העותר 1 במשמורת.
7.
דין העתירה להידחות על הסף. את השגותיו של העותר 1 על החלטת בית הדין וכנגד צו ההרחקה יש להעלות בפני בית המשפט לעניינים מינהליים וזאת לאור הוראת סעיף 13כא לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל ) ולאור הוראת סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 בצירוף האמור בסעיף 12(1) לתוספת הראשונה ולסעיף 10 לתוספת השנייה. יוער כי הן בהחלטת בית הדין והן בצו ההרחקה צוינה אפשרות זו של פנייה לבית המשפט לעניינים מינהליים. מכוח הסדרים אלו, נתון בידי העותר 1 סעד חלופי לברר את עניינו בבית המשפט לעניינים מינהליים ועליו לפנות אליו [ראו: בג"ץ 4939/06 SASCHENKO
נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 14.6.2006)]. אשר לטענותיהם הכלליות של העותרים לפיהן אין להחיל בעניינו של העותר 1 את חוק הכניסה לישראל מאחר והוא חסר אזרחות, הרי שגם מקומן של טענות אלה הינו במסגרת הדיון בבית המשפט לעניינים מינהליים. ברור, כי לאור עמדת המשיבים לפנינו, לפיה קיים סעד חלופי, לא יוכלו המשיבים להציג עמדה שונה בפני בית המשפט לעניינים מינהליים [ראו: בג"ץ 7638/07 בסון נ' שר הביטחון (לא פורסם, 15.4.2008)].
8.
משקיים לעותר 1 סעד חלופי, דין העתירה להידחות על הסף. לפנים משורת הדין הצו הארעי שהוצא בהחלטתי מיום 7.10.2009 יעמוד בתוקפו עד למועד פנייתו של העותר 1 לבית המשפט לעניינים מינהליים ובכל מקרה לא יאוחר מיום 28.10.2009 לפי המוקדם מבין המועדים, וזאת בכדי לאפשר לעותר 1 לפנות לבית המשפט לעניינים מינהליים ולבקש את הסעדים המתאימים.
ניתן היום, כ"ו בתשרי תש"ע (14.10.2009).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט