בג"ץ 8007/99 סלון סיני בע"מ נ. האוניברסיטה העברית, הר הצופים, ירושלים

בפני בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון.

1.ביום 28.11.99 הומצאה למבקשת הודעה על קביעת ערבון, לפיה היה עליה להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח תוך חמישה עשר יום. המבקשת המציאה ערבות באיחור של יום (וצרפה בקשה להארכת מועד). דא עקא, שבערבות שנמסרה נפל פגם - היא הופנתה כלפי בית המשפט ולא כלפי המשיבים. לפיכך הושבה לה הערבות ביום 30.12.99 והיא נצטוותה להמציא ערבות מתוקנת תוך עשרים יום. ביום 14.3.00 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד הפקדת הערבות המתוקנת. בבקשתה זו היא טוענת, כי עם קבלת הדרישה להמצאת ערבות מתוקנת פנתה מיד לבנק נותן הערבות וביקשה כי הערבות תתוקן ותומצא במישרין לבית המשפט. אלא שהדבר לא נעשה במועד, הערבות נותרה בבנק ורק משנתגלתה הטעות הוגשה הבקשה. לטענת המבקשת לא נגרם למאן דהוא כל נזק כתוצאה מאיחור זה. המשיבה מתנגדת לבקשה. זאת משום שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר ואין בה הסבר מדוע לא הוגשה מלכתחילה ובמועד ערבות תקינה.

2.אכן, המועד להפקדת ערבון אינו קבוע בחיקוק. אי לכך, אין הארכתו טעונה "טעם מיוחד" (וראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). אולם עדיין נדרש בעל הדין המאחר ליתן הסבר "מתקבל על הדעת" (וראו: י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש' לוין) בעמ' 888) לאיחורו. בפרט נוכח ההלכה לפיה אי הפקדת ערבון במועד מהווה פגם הדבק בהליך, אשר אינו עניין של מה בכך (בש"א 2005/97 אפרים יהושע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , לא פורסם; ראו גם: ע"א 4833/98 יונה מרכז רפואי בע"מ נ' עיתון העיר , לא פורסם; רע"א 5975/98 אוסאמה גנאים

נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ , לא פורסם). הסבר מעין זה לא נמצא לי בבקשה: הבקשה אינה נתמכת בתצהיר. האמור בה אינו מתישב, לכאורה, עם העובדה שהערבות המתוקנת הוצאה ביום 2.3.00, כשלושה חודשים לאחר קבלת הודעה על התיקון וכעשרה ימים בטרם פנתה המבקשת לבית המשפט. זאת ועוד: המבקשת שאיחרה, בשל רשלנותה, בהפקדת הערבות הראשונה היתה צריכה, בכל מקרה, לגלות יתר ערנות בהפקדת הערבות המתוקנת. אי לכך, אין לי אלא להניח, בהיעדר ראיה של ממש לסתור, כי המבקשת התרשלה בטיפולה בהמצאת ערבות וכי גרמה, עקב זאת, לשיהוי מצטבר של שלושה חודשים בטיפול בבקשת רשות הערעור. בהתחשב בנתונים אלה (כמו גם בעובדה שסיכויי בקשת רשות הערעור הם קלושים - נוכח העובדה שהמדובר בבקשת רשות לערעור שני על אי מתן סעד מן הצדק ונוכח מדיניותו של בית המשפט העליון בכל הנוגע למתן רשות ערעור שני - וראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123) מצאתי לנכון לדחות את בקשת המבקשת להארכת מועד להפקדת ערבון. לפיכך, ובהתאם להוראות תקנות 404 (ב) ו - 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.