ב בית המשפט העליון
ע"א 4833/98 - ב'
בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון
המערער ת : יונה מרכז רפואי בע"מ
נגד
המשיבים : 1. עיתון "העיר"
2. הדס מגן
3. גל אוחנובקי
4.אביטל כהן, ד"ר
5.גיורא נדל, ד"ר
דחיה עקב אי הפקדת ערבון
בשם המערערת: עו"ד שמואל בר-לב
פסק-דין
בפני בקשת המערערת שלא להורות על דחיית הערעור לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.
בהחלטתי מיום 8.11.98, הוריתי למערערת להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבים בערעור, תוך שלושים יום ממועד המצאת ההחלטה.
ההחלטה הומצאה למערערת ביום 13.11.98, אך היא לא הפקידה את הערבון במועד שנקבע.
בהחלטתי מיום 29.12.98, הוריתי על רישום הערעור לדחייה בשל אי הפקדת הערבון, וכן ניתנה למערערת אפשרות ליתן טעם מדוע לא הפקידה את הערבון במועד.
ביום 14.1.99 הגישה המערערת בקשה שלא לדחות את הערעור בשל אי הפקדת הערבון כאמור. בבקשתה טוענת המערערת, כי נדרש לה זמן רב יחסית להשיג את סכום הערבון בסך 20,000 ש"ח שהוא סכום גבוה יחסית, ולאחר שהצליחה לבסוף להשיג את הסכום הנדרש שלחה באיחור של שבועיים שליח על מנת להפקיד את הכסף בקופת בית המשפט, אך המזכירות סירבה לקבל מידיו את הכסף לאור החלטתי מיום 29.12.99.
עוד טוענת המערערת, כי אם יידחה הערעור מבלי שיתקיים בו דיון לגופו, היא לא תזכה לנכות את שמה הטוב, אשר הוכפש על ידי המשיבים.
המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, ההסבר המובא בבקשת המערערת הינו סתמי ובלתי מפורט, לבקשה לא צורף תצהיר לאימות העובדות בה, ואף אין בפי המערערת הסבר מדוע לא הגישה בקשה להארכת המועד להפקדת ערבון בטרם עבר המועד להפקדתו.
דין הבקשה להידחות.
אמנם המועד להפקדת הערבון לא נקבע בחיקוק, ועל כן אין המבקשות צריכות להראות במקרה זה טעם מיוחד להארכת המועד. אולם גם כאשר הארכת המועד אינה תלויה בטעם מיוחד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשגרה ועל המבקש ליתן הסבר מתקבל על הדעת (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , בעריכת ד"ר ש. לוין, מהדורה שביעית, עמ' 888).
נקודת המוצא היא שאי הפקדת ערבון במועד מהווה פגם הדבק בהליך, אשר אינו עניין של מה בכך (בש"א 2005/97 אפרים יהושע
נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ , תקדין עליון 97(2) 148).
בהחלטה בדבר מתן אורכה להפקדת ערבון יש להביא בחשבון את האינטרסים של גורמים שונים המעורבים בערעור: בעלי הדין וכלל הציבור, שהוא בעל עניין כללי בבירור מהיר ויעיל של הליכים התלויים בבתי המשפט. מבחינת הציבור עשויה אי הפקדת הערבון במועדו לגרום לשיבוש ההליכים, לדיונים מיותרים, ובסופו של דבר להארכת משך הדיון בערעורים בדרך כלל. לפיכך, שומה על המבקש להגיש בקשה להארכת המועד הנתמכת בתצהיר מפורט, כדי לאזן את מחדלו (בש"א 3780/98 גיא רוזן ואח' נגד כפר הריף כפר שיתופי להתיישבות , תקדין עליון 98(3) 1521).
במקרה דנן, אין בבקשת המערערת, כפי שהוגשה, כדי לרפא את המחדל שבאי הפקדת הערבון במועד.
ראשית, בקשתה של המערערת לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות המפורטות בה.
שנית, המערערת לא פירטה בבקשתה אלו מאמצים נקטה על מנת לעמוד בהפקדת הערבון במועד. הבקשה שבפני היא סתמית כללית ואינה מנומקת. אין גם בבקשתה של המערערת כל הסבר מדוע לא הוגשה בקשה להארכת המועד לפני שחלף המועד להגשת ערבון.
יתר על כן, הבקשה שבפני לא הוגשה ביוזמתה של המערערת, אלא רק לאחר שהוריתי בהחלטתי על רישום הערעור לדחייה.
בנסיבות אלה, אין מנוס מלקבוע כי זכותה של המערערת לבירור הערעור נגוע במחדל של אי הפקדת הערבון במועד, אשר לא תוקן על ידי בקשתה.
אשר על כן, אני דוחה את בקשת המערערת.
לאור דחיית הבקשה ואי הפקדת הערבון, אני מורה על דחיית הערעור בהתאם לתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.
ניתנה היום, כ"ה בתשרי תש"ס
(5.10.99).
מיכל אגמון, שופטת
ר ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98048330.
P04