פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו
כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ
8199/15
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופטת ע' ברון
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
בית הדין הארצי לעבודה
2. המוסד לביטוח לאומי
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד עירן פיינשטיין
בשם המשיבים:
עו"ד ארנה רוזן-אמיר
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן :
1.
עניינה של העתירה שלפנינו היא בבקשתו של העותר – אשר נפגע בפעולת איבה ביום 25.10.2005 (להלן: הפיגוע ) – להכיר בתחלואיו הרפואיים שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מהפיגוע כנפגע פעולת איבה. בעתירתו, העותר מבקש לבטל את החלטת בית הדין הארצי לעבודה בעניינו מיום 13.8.2015 בבר"ע 32243-03-15 המאשרת את פסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה מיום 11.2.2015 בב"ל 31861-10-13. בית הדין האזורי לעבודה דחה את ערעור העותר לפי סעיף 5 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 ולפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 12.8.2013, אשר דחתה את ערר העותר על החלטת הוועדה רפואית מדרג ראשון ואימצה את קביעתה לפיה בעקבות הפיגוע נותרו לעותר עשרה אחוזי נכות לפי פריט ליקוי 34א(ב) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), התש"ל-1969, ובתוך כך, נדחו טענות העותר לעניין פגימות בנושא הנפשי ובנושא ליקויי השמיעה. העותר לא השלים עם קביעות הוועדות ובתי הדין והגיש את עתירה זו.
2.
עיינו בעתירה ובתגובה לה על כל נספחיהן, והגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותנו. הלכה היא כי בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, איננו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה, הפועל מתוקף מומחיותו המיוחדת בעניינים של משפט העבודה, הנתונים לסמכותו הייחודית. לבית המשפט הגבוה לצדק נתונה סמכות לקיים ביקורת שיפוטית על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, אך זו מוגבלת למקרים בהם התגלתה טעות משפטית מהותית בפסק הדין נושא העתירה, ומתקיימות נסיבות בהן שורת הצדק מחייבת התערבות שיפוטית בהכרעה (ראו: בג"ץ 2527/15 הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרוח נ' בית הדין הארצי לעבודה
(1.7.2015); בג"ץ 5393/12 ביטון נ' בית הדין האזורי לעבודה חיפה , פסקה 4 (5.8.2012); בג"ץ 524/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מ(1) 673, 693 (1986)). לכך יש להוסיף כי אמת מידה מרכזית להידרשותו של בית משפט זה לפסיקת בתי הדין לעבודה היא חשיבותה הציבורית הכללית של הבעיה, השלכות הרוחב שנודעות לה, או עקרוניות הסוגיה המתעוררת (ראו: בג"ץ 3514/07 מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בעמ נ' פיורסט , פסקה 30 (13.05.2012)).
3.
המקרה שלפנינו אינו עומד באמות המידה המתוארות. הטענות שמעלה העותר בעתירתו הן טענות ערעוריות מובהקות, אשר למרות הניסיון לשוות להן אופי עקרוני וציבורי, עניינן למעשה הכרעה עובדתית ויישום הדין בנסיבות הקונקרטיות של המקרה, ואין הן מצדיקות את התערבותנו (ראו והשוו: בג"ץ 8991/07 בן נעים נ' בית הדין הארצי לעבודה
(16.3.2008); בג"ץ 2184/08 צרפתי נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (10.3.2008)). דברים אלו אמורים ביתר שאת לעניין טענותיו של העותר לעניין שיעור הנכות שנפסק לו, אשר במהותן פרטניות ומתבססות על עובדות המקרה הקונקרטי. גם איננו סבורים כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, לא כל שכן כי נפלה בו טעות מהותית הדורשת את התערבותו של בית משפט זה. מסקנה זו מתחזקת לנוכח תמימות הדעים ששררה בהחלטות השיפוטיות בבית הדין האזורי ובבית הדין הארצי, הן באשר לתוצאה, הן באשר לנימוקים שניתנו לה (ראו: בג"ץ 3101/13 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 10 (12.6.2014)). על כל האמור, לא קמה עילה להתערבותנו בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה ומשכך, דין העתירה להידחות.
4.
סוף דבר, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ט בשבט
התשע"ו (8.2.2016).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש
ו פ ט ת