בג"ץ 8487/03ארגון נכי צה"ל נ. שר הבטחון

בעתירה זו, שהוגשה עוד בחודש ספטמבר 2003, ביקש העותר, ארגון נכי צה"ל, לבטל, לשנות או לתקן את תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) (תיקון), התשס"ג-2003 (להלן – תקנות התשס"ג), אשר נכנסו לתוקף ביום 31.8.03, בכל הנוגע לתקנה 75 לתוספת לתקנות, שעניינה קביעת דרגות נכות בגין צלקות (להלן – תקנה 75). הטענה המרכזית בעתירה הייתה שיש להותיר על כנה את שיטת קביעת הנכות שנקבעה בתקנות תש"ס, שהייתה מבוססת על חישוב שטח פני הצלקות, ולא על מבחנים סובייקטיביים של כיעור ורגישות. לטענת העותר, התקנה לוקה באי סבירות, גם נוכח העובדה שדרגות הנכות הנקבעות מכוחה שונה מדרגת הנכות שהייתה נקבעת לאותה פגימה על-פי תקנות תשנ"ב. עוד נטען, ששיקולי המשיב בהתקנת התקנה היו שיקולים תקציביים ולא שיקולים ענייניים.

בישיבה מיום 24.11.03 הסכימה המדינה, בהמלצתנו, לנהל "דיאלוג" עם ארגון נכי צה"ל, על רקע מקצועי, בהתייחס לדרך המקצועית הראויה ביותר בקביעת שיעור הנכות בשל צלקות.

בעקבות כך, הצדדים קיימו ביניהם מגעים ואף קוימו פגישות בין צוותים מקצועיים מטעם הצדדים, אולם, לא עלה בידם להגיע לכלל הבנה על נוסח מוסכם של התקנה. לקראת הדיון שהיה קבוע בעתירה ביום 4.8.04 הגיש המשיב הודעת עדכון מיום 1.8.04. בהודעה זו נמסר כי המשיב נכון לקבל באופן חלקי את הצעות העותר ולהציע תיקון לתקנה המשלב בין העיקרון של קביעת דרגת נכות על-פי שטח ועל פי מאפייני הצלקת. המשיב ציין כי הצעתו אמנם אינה מקובלת על ארגון נכי צה"ל, אך הוא עודנו פתוח לקבל הערות ענייניות של העותר ואם אלו יימצאו מוצדקות ישקול המשיב שילובן בנוסח המתוקן שהוא מכין לתקנות חדשות בעקבות ההידברות שקיים עם העותר. בתגובה נוספת שהגיש המשיב ביום 3.8.04, הוא הודיע כי אגף השיקום ראה לנכון לשנות את נוסח התקנות בעקבות התייעצות שקיים עם ארגון נכי צה"ל, והוא צירף להודעתו "נוסח מעודכן של התקנות כפי שנעשה לאור התייעצות זו", הנושא את הכותרת "תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) (תיקון), התשס"ד-2004". נציין כבר עתה, שעל-פי הודעה זו, המשיב לא תלה את תיקון התקנה בנוסח שהובא לידיעתנו, בהסכמת ארגון נכי צה"ל.

הואיל וגם נוסח זה של התיקון לתקנות לא מקובל על העותר, החלטנו בישיבה מיום 4.8.04, כי יש מקום לניסיון נוסף להגיע לנוסח מוסכם של התקנות ודחינו את הדיון כדי לאפשר לצדדים לנהל ביניהם מגעים נוספים.

ביום 11.10.04 הגיש העותר השלמת טיעון בכתב, שבה הודיע כי הצדדים לא הצליחו להגיע לנוסח מוסכם של התקנות. בטיעונו ציין העותר, שחרף נכונותו של המשיב לתקן את התקנה כפי שהודיע עליה במהלך הדיון, בהעדר הסכמה בין הצדדים, נותרו על כנן התקנות הקיימות (תקנות תשס"ג), ותקנות אלו "הן אפוא מסגרת העתירה, והסעדים המבוקשים בעתירה - ביטול התקנות - תקפים ונכונים גם בשעה הזו משום שאין תקנות אחרות זולתן שבתוקף".

גם לגישת המשיב, כעולה מהשלמת טיעון שהגיש ביום 3.11.04, לאחר כשלון המגעים בין הצדדים, אמור בית המשפט להכריע בעתירה על יסוד כתבי הטענות הקיימים, היינו בהתייחס לנוסח התקנות הקיים משנת תשס"ג.

בהחלטה מיום 10.5.05, ביקשנו מהמשיב להודיענו מתי פורסם או עתיד להתפרסם התיקון לתקנות עליו הודיעה הפרקליטות לבית המשפט בהודעת העדכון שהגישה ביום 3.8.04.

בתגובה להחלטה האחרונה, הודיע המשיב, ביום 15.5.05, כי "נוכח העובדה כי התיקון לתקנות נותר שנוי במחלוקת בין העותר לבין המשיב, ונוכח העובדה כי שאלת חוקיות התקנות תלויה ועומדת בפני בית המשפט הנכבד להכרעתו, לא ראה אגף השיקום מקום לקדם את הליך ההתקנה של הנוסח המתוקן של התקנות, עד לקבלת החלטת בית המשפט".

הודעה זו, התולה את תיקון התקנות בנוסח שעליו הודיע המשיב לבית המשפט מיום 3.8.04 בהסכמתו של העותר, אינה תואמת, כפי שכבר נאמר, את הודעת העדכון מיום 3.8.04, ממנה עולה שהמשיב החליט לתקן את התקנות בנוסח שצורף להחלטה, ללא קשר להסכמת ארגון נכי צה"ל.

מכל מקום, המצב שנוצר בעקבות השתלשלות הדברים דלעיל מעורר קושי. מחד, ספק בעינינו אם קיים טעם בהמשך ההתדיינות ובמתן פסק-דין לגבי התקנות הקיימות (תקנות תשס"ג), כאשר המשיב מודיע שבכל מקרה בדעתו לתקן תקנות אלה, תוך אימוץ עקרון שונה להערכת נכות בגין צלקות מזה הנוהג על-פי התקנות הנוכחיות. מאידך, כפי שמוסכם גם על הצדדים, כל עוד התקנות לא תוקנו, אין מקום שבית משפט זה יתייחס, במסגרת פסק דינו, לתקנות שטרם באו לעולם.

מההודעה האחרונה של המשיב, אנו מבינים שהמשיב מעדיף להמתין, בתיקון התקנות, עד למתן פסק דין בעתירה הנוכחית המתייחסת לתקנות תשס"ג. בעיננו, כאמור, קיים ספק אם ראוי להמשיך בהתדיינות וליתן פסק דין בהתייחס לתקנות, שכיום מוסכם גם על המשיב שיש לשנותן. בנסיבות אלה מוצע לעותר לשקול את האפשרות למחוק את העתירה, וזאת מבלי לפגוע בזכותו להגיש עתירה חדשה כאשר המשיב יתקן את התקנות. זאת, כמובן, בכפוף לכך שהמשיב יחזור ויאשר הודעתו מיום 3.8.04 על כוונתו לתקן את תקנות תשס"ג.

הצדדים מתבקשים להודיע עמדתם בתוך חמישה ימים.