פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8597/15
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט מ' מזוז
העותרת:
עמותת הורות משותפת – טובת הילד
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. משרד המשפטים
3. הוו
עדה לקידום מעמד האישה
ולשוויון מגדרי –
כנסת ישראל
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותרת:
בעצמה
פסק-דין
השופט ע' פוגלמן:
1.
הרקע הרלוונטי לעתירה שלפנינו פורט בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 4642/15 עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" נ' משרד הרווחה (17.11.2015). בתמצית ייאמר כי ביום 22.5.2014 נכנס לתוקפו תיקון מספר 4 לחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992 (להלן: התיקון ). לתיקון שלושה נדבכים עיקריים: תיקון שם החוק כך שזה ישונה מ"חוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992" (להלן: החוק ) ל"חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992"; החלפת הביטוי "הורה יחיד" בביטוי "הורה עצמאי" בכל מקום שבו הופיע הביטוי "הורה יחיד" בחוק; והחלפת הביטוי כאמור ב-4 חוקים נוספים: חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980; חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993; חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995; וחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006.
2.
לטענת העותרת, התיקון שהתקבל הוא חלקי בלבד והוא החטיא את כוונת המחוקק המקורית להביא לתיקון המושגים האמורים בכל מקום רלוונטי בחקיקה הישראלית – הראשית והמשנית. העותרת טוענת כי חלקיות התיקון נובעת מרשלנות בניסוח החוק. לפיכך מבקשת העותרת כי יינתן צו על תנאי המורה למשיבים לנמק מדוע לא יתוקן החוק בנוסחו הנוכחי כך שהחוק "יחול ויחייב את כל הגופים שיש להם נגיעה לחוק, כפי שהתכוון המחוקק מלכתחילה".
3.
דין העתירה להידחות על הסף. אין לנו אלא להזכיר את מושכלות היסוד שלפיהן "בית משפט זה לא יוציא מלפניו צו המורה לרשות המחוקקת לתקן או לשנות דבר חקיקה והכתובת לכך היא הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת" (בג"ץ 8940/14 א.פ.ט אדוונסד פאואר טכנולוגי בע"מ נ' כנסת ישראל , פסקה 5 (18.1.2015); וראו גם בג"ץ 7717/13 קוליאן נ' שר האוצר , פסקה 9 (2.10.2014)). את המזור לטענותיה על העותרת לבקש מאת הכנסת או הממשלה, לפי העניין.
העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ה' בטבת התשע"ו (17.12.2015).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט