בג"ץ 8611/10 ריאד שאקר נ. משרד הפנים

עניינה של עתירה זו הוא בקשת העותר, אסיר בעל רשיון לישיבת קבע בישראל, כי ילדיו יקבלו מעמד בישראל. מהעתירה עולה כי לעותר 11 ילדים שנולדו בישראל, שרק אחת מהם הינה בעלת רשיון לישיבת קבע בישראל.

מתגובת המשיב עולה כי ביום 7.11.10 התקבלה במשרד הפנים פניית העותר כי יוענק לילדיו רשיון לישיבת קבע. כעשרה ימים לאחר מכן, נשלחה לעותר תגובת המשיב, לפיה בדיקתו העלתה שלא הוגשה בקשה לרישום הילדים, ועל כן על העותר לפנות בבקשה המתאימה, אשר תיבחן בהתאם לנהלים. יצוין כי במקביל לפנייתו למשרד הפנים, פנה העותר ליועץ המשפטי לממשלה ונענה כי עליו למצות את הטיפול מול משרד הפנים.

דין עתירה זו להידחות בראש ובראשונה בשל אי מיצוי הליכים (בג"ץ 9403/05 מסוף נ' שר האוצר (לא פורסם, 6.10.05)). כפי שעולה מן המתואר לעיל, העותר אמנם פנה למשיב בבקשה לרישום ילדיו, אולם מהתשובה לפנייתו עלה כי עליו להגיש בקשה מסודרת לרישום ילדיו. הגם שיש מקום להעיר כי תחת הפנייתו הכללית של המשיב לפיה על העותר "לפנות בבקשה לרישום ילדים, אשר תבחן על-פי הנהלים", היה מקום שיפנה את העותר ופונים שכמותו שאינם מיוצגים במדויק לדרך הגשת הבקשה הנדרשת או לאותם נהלים המסדירים את דרך הגשתה – הרי משנענה העותר באופן המלמד כי עליו לנקוט בצעדים שיאפשרו לרשות המוסמכת לבחון את בקשתו – היה עליו למצות דרך זו. יתרה מכך, כפי שמציין המשיב, אף לו היה העותר מגיש בקשה מסודרת וזו היתה נדחית, יכול היה העותר להשיג על ההחלטה בפני ועדת ההשגה של משרד הפנים, וזאת בהתאם ל נוהל ועדת השגה לזרים (נוהל מספר 1.5.0001).

על כך יש להוסיף כי אף לאחר מיצוי הליכים זה, עומד לעותר סעד חלופי. זאת, בהתאם לסעיף 5(1) ל חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: החוק ) , ופרט 12 לתוספת הראשונה לחוק המורים כי לבית המשפט לעניינים מינהליים נתונה הסמכות לדון בענייני מינהל אוכלוסין לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 . מכוח חוק זה, התקין שר הפנים את תקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974 , ומכאן ששאלת הסדרת מעמדם של ילדים שנולדו מחוץ לישראל, כבענייננו, המוסדרת בתקנה 12 לתקנות, מצויה אף היא בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים.

הנה כי כן, אף מטעם זה, דין העתירה להידחות על הסף (בג"צ 6972/05 חמדה נ' שר הפנים (טרם פורסם, 12.9.05); בג"צ 5903/05 בשארה נ' שר הפנים (טרם פורסם, 22.8.05).

העתירה איפוא נדחית, ללא צו להוצאות.