בג"ץ 8686/18 יוגב חלפון נ. מדינת ישראל - משרד המשפטים

השופטת י' וילנר:

1.

עתירה לביטול פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (כב' סגן הנשיאה א' איטח , השופטים ר' פוליאק ו א' סופר , ונציגי הציבור מר י' דורון וגב' ב' סמו ) בע"ע 52044-09-17 מיום 29.10.2018, בגדרו נדחה ערעור העותרים על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' רובוביץ-ברכש ונציגי הציבור מר מ' נגר ומר א' איילון ) בסע"ש 41189-08-17 מיום 25.8.2017. בד בבד עם הגשת העתירה, הגישו העותרים בקשה למתן צו ביניים לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה עד להכרעה בעתירה.

רקע בתמצית

2.

ביום 17.10.2013 הגיש העותר לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבים 6-4, וכן בקשה לשמש, יחד עם העותרת, כבא-כוח הקבוצה. בהחלטה מיום 26.10.2016, קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ודחה את בקשת העותר לאפשר לו ולעותרת לשמש כבאי-כוח הקבוצה , בין היתר, בשל קביעתו כי המינוי עלול להציבם בניגוד עניינים.

3.

לאחר שהתקיימו מספר הליכים בבית המשפט העליון ובבית הדין האזורי לעבודה בנוגע להשגותיהם של העותרים על החלטת בית המשפט המחוזי, הגישו העותרים ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה. בפסק דינו, דחה בית הדין הארצי לעבודה את הערעור והעותרים חויבו בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עו"ד בסכום של 40,000 ש"ח (להלן: פסק הדין ).

4.

לאחר מתן פסק הדין, הגישו העותרים בקשה לבית הדין הארצי לעבודה

"לתיקון טעות בפסק דין ובפרוטוקול הדיון", בגדרה ביקשו למחוק שלושה מבין המשיבים בערעור (משיבים 6-4 בעתירה) אשר לא היו צד להליכים שהתנהלו בבית הדין האזורי לעבודה, וכן לבטל את חיוב העותרים בהוצאות שנפסקו לזכותם של משיבים אלה במסגרת פסק הדין. בית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשת העותרים בהחלטה מנומקת מיום 27.11.2018 (להלן: ההחלטה ) . במסגרת ההחלטה נקבע, בין היתר, כי שומה היה על העותרים לצרף את משיבים 6-4 להליך הערעור, בהיותם צדדים שעלולים היו להיפגע מקבלת הערעור. במסגרת ההחלטה, חייב בית הדין הארצי לעבודה את העותרים בתשלום הוצאות המשיבים בסך של 3,000 ש"ח נוספים.

העתירה שלפנינו נסבה על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה ועל החלטתו בבקשה לתיקון טעות בפסק הדין.

5.

בעתירה טוענים העותרים, בעיקרו של דבר, כנגד חיובם בתשלום הוצאותיהם של המשיבים 6-4. לטענת העותרים, יחסו של בית הדין הארצי לעבודה כלפיהם היה נגוע ב"משוא פנים", כלשונם, שכן נמנע מהם לטעון טענותיהם. עוד נטען כי בית הדין הארצי לא נימק פסק דינו וכן "התנכל להם", כדבריהם, בכך שחייב אותם בתשלום הוצאותיהם של המשיבים 6-4, כאמור. הדברים האמורים, כך נטען, עולים כדי פגיעה בצדק הטבעי וטעות מהותית הגורמת לעיוות דין של ממש, באופן המצדיק התערבותו של בית משפט זה.

דיון והכרעה

6.

לאחר העיון בעתירה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.

חרף ניסיונם של העותרים לשוות לטענותיהם כסות עקרונית ובעלת השלכות רוחב, למעשה, טענותיהם כנגד פסק דינו והחלטתו של בית הדין הארצי לעבודה, רובן ככולן, הן טענות ערעוריות מובהקות. כלל ידוע הוא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, וכי ההתערבות בפסיקתו מוגבלת למקרים חריגים בלבד בהם מתגלית בפסק הדין טעות מהותית בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, וכאשר התערבותו של בית משפט זה נדרשת משיקולים של עשיית צדק (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים , פ"ד מ (1) 673, 674-673 (1986); בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית-הדין הארצי לעבודה , פ"ד נא (2) 63, 90-89 (1997) ; בג"ץ 3515/18 שדולת הנשים בישראל נ' בית הדין הארצי לעבודה , פסקה 20 (15.5.2018) ; וכן ראו:

דפנה ברק ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 89-84 (2017)) . המקרה שלפנינו אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה, ולפיכך, דין העתירה להידחות על הסף.

7.

למעלה מן הצורך, אציין עוד כי כידוע, התערבותה של ערכאת ערעור בכל הנוגע לחיוב בהוצאות תעשה במקרים נדירים בלבד ( ראו: רע"א 3047/18 אלרועי נ' סעדיה , פסקה 6 (23.5.2018)) . על אחת כמה וכמה נכונים הדברים ביחס לעתירה כנגד בית הדין הארצי לעבודה בעניין פסיקת הוצאות.

8.

סוף דבר: העתירה נדחית על הסף ועמה הבקשה למתן צו ביניים.

העותרים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 4,000 ש"ח.