בג"ץ 874/07 ינינה אדמונינה נ. הלשכה למנהל אוכלוסין

הנשיאה ד' ביניש:

העותרת בעתירה שלפנינו (להלן: אדמונינה ) היא אזרחית ליטא ילידת 1950. אדמונינה נכנסה לישראל בשנת 2000 באשרת תייר ונישאה ביום 26.4.02 לאזרח ישראלי יליד 1945. ביום 20.8.02 הגיש בעלה המנוח של אדמונינה עבורה בקשה לקבלת מעמד בישראל. על רקע התרשמות פקידה בלשכת מנהל האוכלוסין כי אין מדובר בקשר כן הוחלט ביום 31.12.02 ליתן לאדמונינה רישיון ישיבה בישראל מסוג ב/1 בלבד, וזאת למשך שנה. ביום 29.4.04, בעקבות פנייה נוספת של בעלה המנוח של אדמונינה, ניתן לה רישיון ישיבה מסוג א/5 עד ליום 29.4.05. בחודש מאי 2005 פנו בני הזוג בבקשה להארכת רשיון הישיבה שהיה בידי אדמונינה, אולם במועד זה הם לא הציגו, לטענת המשיבים, הוכחות לחיים משותפים ועל כן ניתנה להם שהות להמציא את המסמכים הדרושים לבחינת בקשתם ורישיון הישיבה שבידי אדמונינה הוארך בשלושה חודשים. ביום 22.8.05 פנתה אדמונינה לבדה למשרדי המשיבים בבקשה להאריך את רישיון הישיבה שלה וטענה כי בן זוגה מאושפז בבית חולים. בנסיבות אלה הוארך רישיון הישיבה שבידי אדמונינה בחצי שנה על ליום 22.2.06. בעלה של אדמונינה נפטר ביום 30.12.05, לאחר שהיה מאושפז בבית חולים ללא הכרה במשך כחצי שנה. ביום 20.2.06 פנתה אדמונינה למשרדי המשיבים בבקשה להאריך את רישיון הישיבה שלה. לאחר שימוע שנערך לאדמונינה בלשכת מנהל האוכלוסין נמסר לה בהודעה מיום 30.7.06 על הפסקת ההליך המדורג בעניינה. ביום 28.1.07 הוגשה על ידי אדמונינה עתירה לבית משפט זה כנגד ההחלטה האמורה, שההכרעה בה המתינה למתן פסק הדין בבג"ץ 4711/02 הלל נ' שר הפנים (טרם פורסם, 2.8.09) (להלן: עניין הלל ) .

בעקבות פסק הדין בעניין הלל נבחן עניינה של אדמונינה על ידי הממונה על אשרות במשרד הפנים, ונקבע כי אין מתקיימים לגביה טעמים הומאניטאריים מיוחדים, המצדיקים את הבאת עניינה בפני הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומאניטאריים (להלן: הוועדה הבין-משרדית ), על אף שלא מתקיימים לגביה תנאי הסף הקבועים בנוהל. בהקשר זה מציינים המשיבים כי במקרה של אדמונינה עלה מלכתחילה ספק ממשי באשר לכנות קשר הנישואין עם בעלה המנוח, וכי היא שהתה בישראל באשרה של תושב ארעי למשך תקופה של כשנה וחצי בלבד. אדמונינה מצידה טוענת כי הקשר הזוגי בינה לבין בעלה המנוח היה קשר נישואין כן, והיא מציינת כי הם התגוררו יחדיו וניהלו משק בית משותף. על כנותו של קשר הנישואין ניתן, לשיטתה של אדמונינה, ללמוד מכך שבית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון מינה אותה כאפוטרופסית על בעלה המנוח כאשר זה חלה, ומכך המוסד לביטוח לאומי החליט להכיר בה כבת זוגו של המנוח ולזכותה בקצבת שארים כדין. כן מציינת אדמונינה כי ביתה ונכדתה הן אזרחיות ישראליות, וכי היא הגיעה לארץ בשנת 2000 על מנת לסייע לביתה בטיפול בנכדתה, שהייתה באותה עת כבת 6 שנים, לאחר שבעלה של ביתה התאבד זמן קצר לאחר עלייתם לישראל. אדמונינה מוסיפה וטוענת כי לאחר נישואיה לבעלה המנוח היא העבירה את מרכז חייה לישראל, והיא ניתקה את כל קשריה עם אחיה ואחיותיה בליטא.

לאחר בחינת טענות הצדדים מצאנו כי מן הראוי לשקול את העברת את עניינה של אדמונינה לבחינת הוועדה הבין-משרדית. אכן, אדמונינה החזיקה בתעודה של תושב ארעי למשך כשנה וחצי בלבד, ולפיכך אין היא עומדת בתנאים הקבועים בנוהל העדכני לעניין הפסקת ההליך המדורג של בני זוג של ישראלים, שבית משפט זה לא ראה להתערב בו בפסק הדין בעניין הלל . משכך מתעוררת השאלה האם המקרה של אדמונינה נמנה עם אותם מקרים הומאניטאריים מיוחדים, המצדיקים את העברת העניין לוועדה הבין-משרדית על אף אי-העמידה בתנאי הנוהל. בהקשר זה יש להתחשב בכך שאדמונינה שוהה בישראל מזה כ-10 שנים ושהתא המשפחתי שלה מורכב כיום מביתה ומנכדתה שהן אזרחיות ישראל. בכל הנוגע לכנות קשר הנישואין של אדמונינה עם בעלה הישראלי, נראה כי מן הראוי ליתן משקל לכך שפער הגילאים בין בני הזוג היה של חמש שנים בלבד, ולכך שקשר זוגי זה קיבל הכרה הן מצד המוסד לביטוח לאומי והן מצד בית המשפט לענייני משפחה. אף בתצהירים השונים שהובאו על ידי אדמונינה מצידם של אנשים שונים שהכירו אותה ואת בעלה המנוח יש כדי לתמוך בטענתה כי קשר הנישואין בינה לבין בעלה המנוח היה קשר כן, אם כי אין בכוונתנו לקבוע מסמרות לעניין זה. לפיכך מן הראוי כי המשיבים ישובו וישקלו את העברת עניינה של אדמונינה לבחינת הוועדה הבין-משרדית, שאם לא כן תישקל על ידינו הוצאת צו-על-תנאי לעניין זה.

לפיכך, יודיעו המשיבים בתוך שלושים יום, כאשר ימי הפגרה יבואו במניין הימים, האם יועבר עניינה של אדמונינה לבחינת הוועדה הבין-משרדית.