בג"ץ 8806/17 אחמד עואד חטיב נ. יחידת הפיקוח המרכזית באיו"ש

לפנינו עתירות שנסבו על הפעלת סמכויות לפי חוק הפיקוח על הדרכים והשמירה עליהן (מספר 51 לשנת 1938) (להלן: חוק הפיקוח ).

בתצהיר התשובה שהוגש במענה לצו על תנאי, הודיעו המשיבים כי הם אינם עומדים בעת הזו על מימוש הליכי האכיפה נושא העתירות ואף יאפשרו שחרור הטובין שנתפסו.

ההתראות שנמסרו לעותרים מכוח חוק הפיקוח מבוטלות אפוא, והעותרים יוכלו לקבל בחזרה את התפוסים בלי שתושת עליהם עלות אחסנה או קנסות בגדר המסלול של חוק הפיקוח.

באת כוח המשיבים אף הבהירה היום כי הפעלת הסמכות לפי חוק הפיקוח תיעשה רק בהתייחס לדרך כהגדרתה בחוק הפיקוח (לרבות לגבי קרקע המשתרעת עד ל-75 סנטימטר מהגבול החיצוני של תעלת הדרך). עוד הובהר כי הפעלת הסמכות בעניינן של העותרות תיעשה בגדרו של חוק ערים, כפרים ובניינים (מס' 79) לשנת 1966, כפי שתוקן בתחיקת הביטחון. כאן גם המקום להדגיש כי אין חולק על חשיבות אכיפת הדין, בפרט במאטריה בה עסקינן, ובלבד שתיעשה במתכונת הקבועה בדין.

בכך מסתיים הדיון בהליכים שלפנינו. בשים לב להסכמת המשיבים ולאופי ההליך, אנו מחייבים את המשיבים בהוצאות העותרים על הצד הנמוך בסך 3,000 ש"ח לכל עותר.