פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
גבוה לצדק
בג"ץ
8839/21
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ג' קרא
העותרת:
עו"ד רונית לירן-שקד
נ ג ד
המשיבים:
1. משרד הבריאות
2. חב' פייזר פרמצבטיקה ישראל בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי;
בקשה לקביעת דיון דחוף ולמתן צו ביניים; בקשה לתיקון עתירה
בשם העותרת:
בעצמה
פסק-דין
השופט ג' קרא:
העתירה שלפניי תוקפת את החלטתו של משרד הבריאות לספק לציבור את החיסון נגד נגיף הקורונה – המכונה על ידי העותרת: "התכשיר הניסיוני" (להלן: החיסון ) – של המשיבה 2 (להלן: פייזר ). לעמדת העותרת, החלטת משרד הבריאות ליתן את החיסון לכלל האוכלוסייה לוקה בחוסר סבירות קיצוני מאחר שמשרד הבריאות אינו נותן משקל לשיקולים רלבנטיים להגנת הפרט כמו בטיחות, יעילות והסכמה מדעת, ומנגד נותן משקל רב לשיקול של מיגור המגיפה. בעתירה נטען כי משרד הבריאות גורם לציבור לסכן את בריאותו, כי מדובר בניסוי רפואי בבני אדם, כי ה"תכשיר" (החיסון) חשוד כגורם למוות ולתופעות לוואי קשות וכי הוא מסוכן. בעתירה אף מפורטים ה"כשלים", כהגדרתם בעתירה, של המחקר הקליני של פייזר בארה"ב.
1.
בעתירה מבוקש כי החיסון יוגדר כניסוי רפואי בבני אדם, כי תבוצע "הסרתו מהמדף", כי יבוטלו הסכמי משרד הבריאות עם פייזר עקב קיומם של "נזקים קטסטרופליים" וכי יבוטל חוזר מנכ"ל משרד הבריאות המגדיר את החיסון כיעיל ובטוח. לעתירה צורפו מסמכים רבים כמו מחקרים שונים המהווים, לטענת העותרת, את התשתית העובדתית הנדרשת לשם הוכחת טענותיה.
2.
העותרת פנתה מספר פעמים בעניין זה למשרד הבריאות, ונענתה ביום 6.1.2021, כדלקמן: טענותיה של העותרת נבחנו בשיתוף גורמי המקצוע במשרד ולא נמצא כל בסיס לטענות בדבר חוסר תקינות של הליכי הניסוי והאישור של החיסון; החיסון עבר את כל השלבים המחקריים והרגולטוריים לאישור חיסונים; הטכנולוגיה עליה מושתת החיסון אינה חדשה; משניתנו האישורים, אין מדובר ב"ניסוי קליני"; טענות העותרת בדבר כשלים מהותיים בעריכת הניסוי של פייזר נבחנו על ידי גורמי המקצוע במשרד ולא נמצא להם כל בסיס; החיסון הראה יעילות גבוהה במניעת מחלה והוא בטוח, כך שניתן לקבוע שהתועלת מקבלת החיסון עולה על כל סיכון אפשרי, בפרט מול ההשלכות החמורות והקשות של מחלת הקורונה. לכן, אין עילה להפסקת מבצע החיסונים. לאחר פניות נוספות של העותרת למשרד הבריאות, השיב לה משרד הבריאות ביום 21.7.2021, בין היתר, כי פנייתה חוזרת על טענות שהועלו בפניות מטעמה ובעתירות לבג"ץ – ואשר נדחו.
העותרת הגישה בקשה לתיקון העתירה בנימוק שנתגלה לה כי אין למשרד הבריאות מומחיות יתרה ביחס לחיסון וכי משרד הבריאות "סיכל", לדבריה, העברת מידע שהציגה העותרת בפניותיה המוקדמות לגורמים המקצועיים.
3.
דין העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות, וזאת מבלי להיזקק לתגובתם של המשיבים. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה אינו שם עצמו בנעלי הרשות המינהלית המוסמכת ואינו מחליף את שיקול דעתה, וביתר שאת משמדובר בסוגיות שבמומחיות רפואית (ראו מני רבים: בג"ץ 2205/21 ד"ר זליגמן נ' שר הבריאות (12.4.2021); בג"ץ 4341/21 ד"ר פיינשטיין נ' שר הבריאות (4.7.2021)). ראו עוד: בג"ץ 5822/21 המגן לחופש הפרט נ' מנכ"ל משרד הבריאות (26.8.2021); בג"ץ 1755/21 עמותת אנשי האמת נ' ראש הממשלה (15.3.2021) ("זאת, גם מבלי להידרש לתהיות לגבי טיב התשתית העובדתית שמציבה העתירה – המבוססת על [...] התעקשות לתאר את מירוץ החיסונים הגלובלי כ'ניסוי' מפוקפק, תוך התכחשות מסוכנת לנזקי נגיף הקורונה... זכותם של העותרים להחזיק בהשקפות מסוג זה, אך חדשות כזב אינן יכולות לשמש תשתית לביקורת מינהלית על הרשויות המוסמכות"). העתירה – המעלה טענות הנוגעות לעניינים רפואיים – אינה מגלה עילה להתערבות בשיקול דעתם המקצועי של גורמי משרד הבריאות בהתמודדותם עם מגפת הקורונה. מדובר בהחלטות מקצועיות מובהקות הנתונות לסמכותו של משרד הבריאות ולמומחיותו. ראו עוד בפסק הדין שניתן בבג"ץ 5584/21 לירן-שקד נ' משרד הבריאות (17.8.2021), אשר דחה עתירה קודמת שהגישה העותרת בדבר פגמים שנפלו לטענתה בצעדים שנקטו גורמי המקצוע כדי להתמודד עם מגפת הקורונה (ויודגש כי העותרת אף לא ציינה בעתירה את דבר קיומה של העתירה הקודמת).
4.
העתירה נדחית. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח.
ניתן היום, ד' בשבט התשפ"ב (6.1.2022).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט