בג"ץ 8876/05 נטליה וזניק נ. משרד הפנים,מינהל האוכלוסין

השופטת ע' ארבל :

1.עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרות כי תאושר כניסתה של העותרת 2 לישראל ויוסדר מעמדה בה.

העותרת 1 עלתה לישראל בשנת 2000 יחד עם בעלה השני ובתם המשותפת, מכוח זכאותו לשבות של הבעל. בהתאם להוראת סעיף 4א לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות ) הוענקה לה אזרחות ישראלית.

העותרת 2, בתה הקטינה של העותרת 1 מנישואיה הראשונים לא התלוותה אל אימה כשזו האחרונה עלתה לישראל, אלא נותרה באוקראינה אצל סבה וסבתה. בקשה שהגישה העותרת 1 לאשר כניסתה לישראל של העותרת 2 נדחתה ביום 14.8.05 ומכאן עתירה זו.

2.העותרות טוענות בעתירתן כי העותרת 1 ויתרה על אזרחותה האוקראינית וכי אין מי שיגדל באוקראינה את העותרת 2, שהינה כאמור קטינה, וידאג לשלומה. לפיכך, טוענות הן, יש לאשר כניסתה לישראל של העותרת 2 ולהסדיר את מעמדה בישראל.

3.המשיב טוען בתגובתו כי דין העתירה להידחות על הסף. לדבריהם, העותרות אינן מצביעות על כל עילה משפטית ליתן לעותרת 2 מעמד בישראל מכוח הוראות חוק השבות או מכוח חוק האזרחות, התשי"ב-1952 ועתירתן מכוונת למתן אשרת כניסה ורישיון ישיבה בישראל עבור העותרת 2, עניין המצוי בסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

4.דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי - הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

עיון בעתירה מעלה כי אכן, כטענת המשיב, עניינה של העתירה בבקשה לאשרת כניסה ולרישיון ישיבה בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל ). עתירה נגד החלטת רשות בענייני רשיונות ישיבה לפי חוק הכניסה לישראל - וכזו היא העתירה שבפנינו - נתונה לסמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים מכוח סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000 וסעיף 12 לתוספת הראשונה לחוק זה.

סיכומו של דבר, בידן של העותרות סעד חלופי.

העתירה נדחית.