בג"ץ 8991/02 פלוני נ. ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות

השופט א' מצא:

העותר טופל על-ידי שירותי בריאות הנפש בין השנים 1998-1994. בחלק מהזמן אושפז במחלקה פסיכיאטרית. בפיו טענות שונות על האופן שבו אובחן וטופל. בין היתר טוען הוא כי לא היה מקום לאשפזו, וכי אשתו התגרשה ממנו לאחר ששמעה ממטפליו כי הוא סובל ממחלת נפש, דבר שלטענתו לא היה נכון. בקשתו בגדר בג"ץ 8991/02 היא לחייב את המשיבים להסביר את אופן התנהלותם במשך השנים, וכן לחייבם לערוך כעת אבחון חוזר של מצבו הנפשי. בגדר בג"ץ 8992/02 מבקש העותר להורות למשיבים לערוך חקירה מקיפה בתלונות שונות שהגיש למשטרה, ולהסביר מדוע לא ערכו חקירה כזו עד כה.

המשיבים מציינים בתגובתם כי טענותיו של העותר נבדקו ברצינות על-ידי הפסיכיאטר המחוזי. מהבדיקה עלה, בין היתר, כי העותר אמנם לא אובחן כחולה במחלת נפש. כן עלה כי אשפוזו של העותר לא היה כפוי אלא היה במחלקה פסיכיאטרית פתוחה. אשר לדרישת העותר לעריכת אבחון חוזר מעמיק סבר הפסיכיאטר המחוזי, כי הדבר דורש את אשפוזו של העותר שוב, ולכך אין הצדקה רפואית או כלכלית כיום, כאשר העותר מתפקד היטב. המשיבים ציינו כי בפני העותר פתוחה הדרך לפנות לבעל מקצוע פרטי, על חשבונו, ולבקש אבחון של מצבו. כן ציינו כי פתוחה בפניו הדרך לפעול במסגרת המשפט האזרחי, ככל שתימצא לו עילה לכך. אשר לתלונות שהגיש העותר למשטרה ציינו המשיבים, כי העותר בחר שלא להגיש ערר ליועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיקים, וזאת על אף שתשומת ליבו הופנתה לאפשרות זו על-ידי לשכת היועץ. עוד טוענים המשיבים כי דין שתי העתירות להידחות גם מחמת שיהוי בהגשתן.

דין העתירות להידחות על הסף. ככל שמדובר בעוולות שנעשו לעותר, לטענתו, בעבר, אין בית-משפט זה יכול לסייע לו; וכפי שציינו המשיבים בתגובתם, טענות אלה עשויות להיות, לכל היותר, עניין לתביעה אזרחית, במידה שקיימת לעותר עילה לכך. אשר לדרישה לעריכת אבחון חוזר מעמיק כיום על חשבון המדינה, לא מצאנו עילה להתערב בהחלטת הפסיכיאטר המחוזי, שלפיה אין לכך מקום. בטענות העותר בקשר לטיפול בתלונות שהגיש למשטרה לא מצאנו כלל מקום לדון, שכן העותר לא מיצה את ההליכים העומדים לרשותו מכוח החוק כדי להשיג על ההחלטות לסגור את תיקי החקירה.

העתירות נדחות.