בג"ץ 9032/15 פארוק אברהים יוסף יעקב נ. מדינת ישראל רשות מקרקעי ישראל

השופט צ' זילברטל:

1.עניינה של העתירה דנא, כמו גם השתלשלות האירועים בה, מפורטים בהחלטותיו הקודמות של מותב זה. בקצירת האומר יצוין, כי ביום 24.7.2016 ניתן פסק דין הדוחה את העתירה, וזאת לאחר שבית המשפט הורה לעותרים לנמק עד ליום 30.6.2016 מדוע לא תידחה עתירתם על הסף על-יסוד הנימוקים שפורטו בתגובה המקדמית שהוגשה מטעם המשיבים, כאשר עד למועד מתן פסק הדין לא הגישו העותרים כל תגובה מטעמם. בהמשך, הגישו העותרים בקשה לביטול פסק הדין, בגדרה נטען, בין היתר, כי העותרים הגישו בקשה מוסכמת למתן ארכה להגשת תגובתם, וכי בשל טעות משרדית שארעה לא הוגשה תגובתם במועד שנקבע. על אף שהטענות שעמדו במרכז בקשת העותרים לא בוססו, ובהתחשב בתגובת המשיבים לבקשה, ביום 28.8.2016 הורינו על ביטול פסק הדין שניתן בעתירה, והבהרנו כי על העותרים לנמק עד ליום 4.9.2016 מדוע לא תידחה עתירתם.

2.בהמשך, הגישו העותרים שתי בקשות למתן ארכה להגשת תגובתם, כך שהמועד להגשתה נקבע ליום 25.10.2016. גם במועד זה לא הגישו העותרים את התגובה האמורה, ולמעשה, זו האחרונה לא הוגשה עד עתה, וזאת על אף שהתראה על מחיקת העתירה מחמת חוסר מעש הומצאה לעותרים על-יד מזכירות בית המשפט ביום 13.12.2016. נוכח האמור, ובהתחשב בהתנהלותם של העותרים, דין העתירה להימחק – שכן, גם לאחר שבית משפט זה הלך כברת דרך לקראת העותרים, והורה על ביטול פסק הדין הקודם שדחה את עתירתם, המשיכו העותרים באי-קיום החלטותיו של בית המשפט באופן שאינו מאפשר את קידום בירור ההליך דנא.

נוכח האמור, העתירה נמחקת. בנסיבות העניין יחויבו העותרים בהוצאות משפט לטובת המשיבים בסך 1,500 ש"ח.